אוקלידס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.64.181.129 (שיחה) לעריכה האחרונה של CommonsDelinker
אמרפל (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 16:
מעט ידוע על חייו של אוקלידס, מכיוון שיש מעט אזכורים שלו בספרות. תאריך ומקום הולדתו של אוקלידס כמו גם תאריך ומקום מותו אינם ידועים, והם מוערכים בצורה גסה בצמוד לדמויות התקופתיות הנקשרות בשמו באזכורים. אין שום תיאור של מראהו החיצוני של אוקלידס אשר שרד ולכן תיאורו במסגרת יצירות אמנות מודרניות נשען אך ורק על דמיונו של האמן ולמעשה, רפאל צייר את עמיתו [[דונטו ברמנטה]] בדמותו של אוקלידס. יש גם הסוברים כי הדמות מתייחסת ל[[ארכימדס]].
 
האזכורים ההיסטוריים המעטים לאוקלידס נכתבו מאות שנים אחרי חייו, על ידי [[פרוקלוס]] ו[[פאפוס מאלכסנדריה]]. פרוקלוס מציג את אוקלידס בקצרה בלבד בחיבורו מהמאה ה-5 ''"הערות על היסודות''" כעורך של ''היסודות'', מציין שהוא הוזכר על ידי [[ארכימדס]], ושהמלך [[תלמי הראשון|תלמי]] שאל אותו האם יש דרך קצרה יותר ללמוד גאומטריה מאשר באמצעות יצירתו היסודות ואוקלידס השיב לו כי "'''אין דרך המלך ללימוד גאומטריה'''". אף על פי שהציטוט לכאורה של אוקלידס בידי ארכימדס נתברר בסופו של דבר כעיבוד של עורכים של עבודותיו, עדיין סביר להניח כי אוקלידס כתב את עבודותיו לפני אלו של ארכימדס. בנוסף, אמיתות אנקדוטת "שביל המלך" מוטלת בספק ומכיוון שהיא מזכירה מאד סיפור דומה על [[מנכמוס]] ו[[אלכסנדר הגדול]]. באזכור המפתח הנוסף והיחידי לאוקלידס פאפוס מציין כי אפולוניוס "בילה זמן רב מאוד בחברת תלמידיו של אוקלידס באלכסנדריה, וזאת הייתה הדרך בה רכש הרגלי חשיבה כה מדעיים". מן הממצאים ההיסטוריים עולה כי ככל הנראה שאוקלידס למד באקדמיה של [[אפלטון]] ב[[אתונה]].
 
== היסודות ==
{{ערך מורחב|ערך=[[יסודות (ספר)|היסודות של אוקלידס]]}}
[[קובץ: P. Oxy. I 29.jpg|שמאל|400px|ממוזער|אחת הדיאגרמות העתיקות והשלמות ביותר מיסודות הגאומטריה של אוקלידס. לדיאגרמה נלוות טענה מס' 5 בספר השני של היסודות]]
אף על פי שרבות מהתוצאות ב"יסודות" מקורן במתמטיקאים לפני אוקלידס, ההישג המרכזי של אוקלידס היה הצגתן במסגרת יחידה, עקבית לוגית, עם [[הגדרה|הגדרות]], [[הנחה (לוגיקה)|הנחות]] ו[[אקסיומה|הנחות יסוד]] שאותן כינה [[אקסיומה|אקסיומות]]. הספר מתקדם הוכחה אחר הוכחה, כאשר כל הוכחה מתבססת על קודמתה, והוא כלל מערכת של [[הוכחה|הוכחות מתמטיות]] [[ריגורוזיות]] שנשארה הבסיס של המתמטיקה עד 23 מאות מאוחר יותר. ה"''יסודות"'' הציגה לעולם את הדוגמה הראשונה ל[[מערכת אקסיומטית]] ובכלל לארגון שיטתי של ידע מתמטי. בזכות יצירה זו נחשב אוקלידס לאבי הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל. המבנה השיטתי של הספר הפך אותו לנוח לשימוש ולציטוט, והוא היה מקור לרעיונות ולתובנות במשך המאות הבאות.
 
לא קיים אזכור של אוקלידס מעותקים הקדומים ביותר של ה"יסודות", וברוב העותקים כתוב שהם מ-"העריכה של [[תאון]]" או ה-"הרצאות של תאון", בעוד שהטקסט הראשוני, שמוחזק בידי ה[[ותיקן]], אינו מציין שום כותב. האזכור היחידי שעליו מסתמכים היסטוריונים בקביעתם כי אוקלידס כתב את ה"''יסודות"'' הוא מפרוקלוס, אשר בתמציתיות מתאר בחיבורו "''הערות על היסודות"'' את אוקלידס כמחברו.
 
למרותאף על פי שהוא ידוע בעיקר בזכות התוצאות הגאומטריות שלו, ה"יסודות" כולל בתוכו גם תוצאות ב[[תורת המספרים]]. הוא מתאר את הקשר בין [[מספרים מושלמים]] ו[[מספרי מרסן]], כולל הוכחה כי קיימים אינסוף [[מספר ראשוני|מספרים ראשוניים]], [[הלמה של אוקלידס]] על פירוק לגורמים (אשר מוביל ל[[המשפט היסודי של האריתמטיקה|משפט היסודי של האריתמטיקה]] על יחידות הפירוק לגורמים ראשוניים), ו[[אלגוריתם אוקלידס]] למציאת [[מחלק משותף מקסימלי|המחלק המשותף המקסימלי]] של שני מספרים.
 
המבנה ה[[לוגיקה|לוגי]] המסודר, היוצא מהנחות מצומצמות ככל האפשר ומגיע מהן למסקנות מרחיקות לכת, הצית את דמיונם של מדענים שקראו בו במשך הדורות. גדולי המדע במאות ה-[[המאה ה-16|16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], בהם [[קופרניקוס]], [[יוהנס קפלר|קפלר]], [[גלילאו]] ו[[אייזק ניוטון|ניוטון]] הושפעו רבות מן ה"יסודות" ויישמו בעבודתם את גישתו של אוקלידס, ואילו [[אלברט איינשטיין]] אף כינה את ה"יסודות" בתור "'''הספר השמימי'''".
 
במשך שנים הייתה המערכת הגאומטרית שאוקלידס הגדיר ב"יסודות" מוכרת בתור '''ה'''גאומטריה (ב[[ה"א הידיעה]]), אולם בימינו מערכת זו נקראת [[גאומטריה אוקלידית]], כדי להבדיל בינה לבין ה[[גאומטריה לא אוקלידית|גאומטריות הלא אוקלידיות]] אשר פותחו במאה ה-19.
 
== עבודות נוספות ==
בנוסף ליסודות, לפחות חמש עבודות של אוקלידס שרדו עד התקופה הנוכחית. הן נבנו לפי אותו הדגם של המבנה הלוגי של היסודות,
עם הגדרות וטענות מוכחות:
* '''הנתונים''' (''Data'') - מכיל בעיקר בעיות גאומטריות.
 
* '''הנתונים''' (''Data'') - מכיל בעיקר בעיות גאומטריות.
* '''על חלוקות של צורות''' (''on Divisions of Figures''), אשר שרד רק באופן חלקי בתרגום ל[[ערבית]], עוסק בחלוקה של צורות גאומטריות לשניים או יותר חלקים זהים או לחלקים עם יחס פרופורציה נתון. זה דומה לעבודה מהמאה ה-3 לספירה על ידי [[הרון מאלכסנדריה]].
* '''תורת הבבואות''' (''catoptrics'') - עוסק בתאוריה המתמטית של מראות, ובאופן ספציפי בדמויות שנוצרות על ידי מראות קמורות מישוריות וכדוריות.
* '''הפנומנה''' (''Phaenomena'') - חיבור על [[אסטרונומיה ספירית]], עוסק ביישומים של [[גאומטריה כדורית]] לשימושם של [[אסטרונום|אסטרונומים]]. הספר בין היתר מספק תוצאות על הזמנים ש[[כוכב]]ים במיקומים מסוימים יזרחו וישקעו.
* '''אופטיקה''' (''Optics'') - הספר הנרחב הראשון בנושא; עוסק ב[[פרספקטיבה]] ויזואלית; כיצד עצמים נראים לעין ממרחקים שונים וזוויות שונות.
 
שורה 44 ⟵ 43:
*'''conics''', עבודה על [[חתכי חרוט]] שהורחבה מאוחר יותר על ידי [[אפולוניוס מפרגה]]. מן האזכורים ההיסטוריים עולה כי ככל הנראה ש[[משפט דזארג]] הופיע בפעם הראשונה והוכח בעבודה אבודה זו. משפט יסודי זה הוא הבסיס ל[[גאומטריה פרויקטיבית|גאומטריה הפרויקטבית]].
*'''Book Of Fallacies''' - טקסט אלמנטרי על טעויות בהסקת מסקנות. הספר דן ב[[כשל לוגי|כשלים לוגיים]].
* מספר ספרים על [[מכניקה]] מיוחסים לאוקלידס לפי מקורות ערביים. ''על הכבד ועל הקל'' מכיל, בתשע הגדרות וחמש טענות, תובנות [[אריסטו|אריסטוטליות]]טליות על גופים נעים ומושג המשקל הסגולי. ''על שיווי המשקל'' עוסק בתאוריה של המנוף בסגנון אוקלידי דומה, ומכיל הגדרה אחת, שתי אקסיומות, וארבע טענות. קטע שלישי, העוסק במעגלים המתוארים על ידי קצוותיו של מנוף נע, מכיל ארבע טענות. שלוש העבודות האלה משלימות כל אחת את האחרות באופן שמעורר חשד כי הם שרידים של חיבור יחיד על מכניקה של אוקלידס.
 
==קישורים חיצוניים==