פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
פורמט הערת שוליים
במאמרו "נראותה ואי-נראותה של הטראומה" ([[1996]]){{כ}}{{הערה|[[רועי רוזן]], "נראותה ואי-נראותה של הטראומה", בתוך: '''סטודיו''', 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 59}} טען [[רועי רוזן]] כי עבודותיו של גרשוני בשנות השמונים מבטאות יחס פרדוקסלי לעקבותיה של טראומת השואה. העבודות מלאות בערבוב של סימנים של התרבות האירופית ושל התרבות היהודית ביחד עם סממנים של טרנסגרסיה מינית. ערוב זה, טען רוזן, משהה את כינונה של זהות הומוגנית הרמטית ומאפשר מבט רפלקסיבי על טראומת השואה.
 
יונתן אמיר הציע במאמר פרשנות שמחברת בין השלב המינימליסטי והמושגי לשלב האקספרסיבי והאיקונוגרפי ביצירתו של גרשוני. אמיר תיאר את מכלול שלבי עבודתו של גרשוני כמבוסס על תהליכי ״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות״. ״המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים, בין הפורמליזם למושגיות ובין האקפרסיבי והמתמסר למה שנתון תמיד תחת שליטה – לעולם אינו מושלם״, כתב, ולכן ״לא פחות מכפי שהעבודות עוסקות במושגיות או בלאומיות, בפורמליזם, ביחסים בין יהדות לנצרות או בשכול, הן בנויות על עימות פנימי בין סוגי העיסוק הללו, ועל אישוש ותיקוף בלתי פוסק של גבולות בד בבד עם חתירה מתמשכת לפריצתם״.{{הערה|יונתן אמיר, [https://www.erev-rav.com/archives/47636 ״גרשוני: הפרעה תמידית״], יונתן אמיר, 15 בינואר 2018}}
 
== תערוכות יחיד==