התענית – הבדלי גרסאות

בתקופה הקדומה ה[[צום]] בתקופת התענית היה מחמיר - נאסר על כל מאכל מן החי, והותרה אכילת ירקות בלבד. מאוחר יותר הותרה אכילת דגים ועופות. במקרים מסוים נאסרה אכילת פירות וביצים - והותרה אכילת מאפים בלבד. בימי הביניים היו כתות נוצריות שצמו כל היום, ואכלו ארוחה אחת בשעות הלילה (בדומה לחודש הל[[רמדאן]] המוסלמי), והיו שנהגו לאכול הכול משעת אחר הצהריים. במרבית אירופה עד סוף [[ימי הביניים]] נהגו להימנע מאכילה כל היום, ולאכול כל יום ארוחת ערב מבלי בשר, ביצים, מאכלי חלב או אלכוהול.