יובל שטייניץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לשכת השר שלום |
|||
שורה 134:
במסגרת תפקידו כשר לענייני מודיעין עוסק השר שטייניץ במספר נושאים מרכזיים:
* [[תוכנית הגרעין האיראנית]] - שטייניץ הוסמך על ידי הממשלה לרכז את המערכה הדיפלומטית מול הקהילה הבינלאומית בנושא. מאז כניסתו לתפקיד נפגש בקביעות עם בכירים רבים העוסקים בנושא כגון שר החוץ הבריטי, [[ויליאם הייג]], שר החוץ הגרמני – [[גידו וסטרוולה]], שר החוץ הצרפתי – [[לורן פביוס]] ו[[סגן נשיא ארצות הברית]] – [[ג'ו ביידן]]. במהלך פגישותיו הדגיש שטייניץ את גודל האיום הנשקף לישראל ולעולם כתוצאה מפרויקט הגרעין הצבאי של איראן. בהסכם הביניים הצליח
* אחריות על נושאים כלכליים במסגרת המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית - עם חידוש המשא ומתן המדיני עם הרשות, מונה שטייניץ על ידי ראש הממשלה נתניהו לרכז את הטיפול בנושאים הכלכליים במשא ומתן. כחלק מכך, הוביל שטינייץ חבילה של צעדי סיוע ל[[כלכלת הרשות הפלסטינית|כלכלה הפלסטינית]], כמו הרחבת שעות פתיחת מעברי הסחורות, הגדלת מספר העובדים הפלסטינים בישראל ועוד. בנוסף לכך, עמד שטייניץ בראש המשלחת הישראלית לכנס המדינות התורמות, בשולי עצרת האו"ם שהתקיימה בחודש ספטמבר 2013.
* אחריות על גופי המודיעין האזרחיים של מדינת ישראל – השר שטייניץ קיבל אחריות על היבטי [[בניין הכוח]] של [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] ושל [[שירות הביטחון הכללי]].
שורה 140:
* אחריות מטעם הממשלה על פעילות [[הוועדה לאנרגיה אטומית]].
* אחריות על נושא ההסתה ו[[BDS|הדה לגיטימציה]] – משרד המודיעין אחראי בין היתר להובלת המאבק שמנהלת ממשלת ישראל נגד הניסיונות לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי. במסגרת זו, המשרד מנהל מעקב מתמשך אחר תופעת ההסתה ומאמצי הרשות לקדם הסתה לשנאה ואלימות ושמנסה למנוע את התפתחותה של תרבות של שלום בקרב החברה הפלסטינית. השר שטייניץ פרסם בהקשר זה מאמר ב[[ניו יורק טיימס]]{{הערה|1=Yuval Steinitz, [http://www.nytimes.com/2013/10/16/opinion/how-palestinian-hate-prevents-peace.html?module=Search&mabReward=relbias%3Ar "How Palestinian Hate Prevents Peace"], ''The New York Times'', October 15, 2013}} שמתאר את השלכותיה הקשות ועומד על המכשולים הרבים שהיא מציבה בדרך לקידום שלום אמת עם הפלסטינים.
==שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים==
שורה 148 ⟵ 149:
ב-30 בנובמבר 2015 התחלף עם השר [[זאב אלקין]] בקבינט, אך חזר לחברות מלאה ב-30 במאי 2016.
בחודש יוני 2015 גיבש שטייניץ את "[[מתווה הגז]]", שאושר בממשלה בחודש אוגוסט 2015 ואושר בכנסת כחודש לאחר מכן. במרץ 2016 פסל [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] את סעיף היציבות במתווה, מה שחייב את השר לתקן את המתווה ולהביא סעיף תחליפי לאישור הממשלה. החלטה מתוקנת התקבלה במאי 2016.
במהלך שנת 2017 החלק התהליך של פירוק מונפול הגז של חברות דלק הישראלית ונובל אנרג'י האמריקאית כשמאגר הגז כריש-תנין נמכר לחברת אנרג'יאן היוונית - מה שהוביל לתחרות על לקוחות ולהורדת מחירים.
באפריל 2017 אירח שטייניץ את שרי האנרגיה של איטליה, יוון וקפריסין בישראל, ביחד עם נציב האנרגיה של האיחוד האירופי, על מנת להוציא לדרך את תכניתו להקים את צינור הגז התת-ימי הארוך והעמוק בעולם, שיאפשר לישראל ולקפריסין לייצא גז ליוון ואיטליה, ודרכן למערב אירופה.
במסגרת תפקידו יזם שטייניץ תכנית מקיפה להפסקת השימוש בפחם ובדלקים מזהמים במדינת ישראל, והחלפתם בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות. בתוך שלוש שנים ירד אחוז הפחם והמזוט מ-65% מייצור החשמל בשנת 2015 לכ-25% בשנת 2018. לפי התכנית, בשנת 2017 תחדל ישראל להשתמש בפחם. שטייניץ קידם גם תכנית להעברת כל התחבורה בישראל מדלקים רגילים לחשמל וגז טבעי, עד שנת 2030.[[קובץ:בעת ביקורו של מזכיר האנרגיה האמריקאי בישראל, אפריל 2016.jpg|ממוזער|201x201 פיקסלים|בעת ביקורו של מזכיר האנרגיה האמריקאי בישראל, אפריל 2016]]
באפריל 2016 התקיים ביקור ראשון בישראל של [[מזכיר האנרגיה של ארצות הברית|מזכיר האנרגיה האמריקאי]], ונחתם הסכם בילאטרלי לחיזוק שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה בין ארצות-הברית לישראל{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|נחתם הסכם אנרגיה חדש בין ארה"ב לישראל|3685227|4 באפריל 2016}}}}.
שורה 158 ⟵ 162:
שטייניץ היה מעורב רבות בתהליך הפשרת [[יחסי טורקיה-ישראל|היחסים של ישראל עם טורקיה]], עד לחתימה על הסכם הפיוס בסוף יוני 2016{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה יכלול הצהרה על חשיבות מכירת גז בין המדינות|3691596|26 ביוני 2016}}}}.
בספטמבר 2017
בשנת 2018 הצליח שטייניץ, לאחר 22 שנים של ניסיונות כושלים, להביא לרפורמה מקיפה ב[[חברת החשמל]] הישראלית. הרפורמה שגובשה על ידו בשיתוף פעולה עם שר האוצר כחלון, עם רשות החשמל, ורשות ההגבלים העסקיים, תחייב את חברת החשמל למכור את רוב תחנות הכוח שלה לגורמים פרטיים תוך 6 שנים, להוציא את מנהל המערכת של משק החשמל לחברה נפרדת, להיפרד מכ-3,000 עובדים, שהם כשליש מכוח האדם שלה, ולהתמקד בטיפול ברשת החשמל, בהולכת החשמל וחלוקתו. הרפורמה נחשבת לרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר אי פעם בחברה ממשלתית בישראל, והיא תהפוך את ייצור החשמל בישראל למבוזר ותחרותי.
==משפחתו==
| |||