פלישת גרמניה הנאצית לפולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 101:
[[קובץ:Dywizje wrzesien 1.png|ממוזער|260px|שמאל|פריסת הדיוויזיות הגרמניות והפולניות נכון ל-1 בספטמבר 1939]]
ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]] פלש צבא [[גרמניה הנאצית]] ל[[פולין]] ללא כל [[הכרזת מלחמה]]. הגרמנים פתחו את המערכה בהפצצה אווירית על שדות התעופה וצומתי תחבורה חשובים בפולין. ההפצצות הגרמניות שיבשו את דרכי הקשר הפולניים במטרה למנוע מצבא פולין אפשרות תנועה. לאחר ההפצצה האווירית בוצעה התקפת שריון מסיבית, ולאחר מכן התקפה של חיל הרגלים הגרמני שכיתר את האויב וגרם לו לאבדות קשות. כל פעולת התנגדות שבאה מצד הפולנים נתקלה בהפצצה אווירית גרמנית שגרמה להרס בעיר ובסביבותיה.
המתקפה החלה בשעה 0440 עם התקפה אווירית על העיר ויאלון (WIELUN). מעל 1,200 אנשים נהרגו בגיחת הפצצה זו אשר בישרה את העתיד לבוא. בשעה 0445 פתחה ספינת המערכה הגרמנית "שלזוויג-הולשטיין" (שהייתה בביקור של "רצון טוב" בנמל החופשי [[גדנסק]]) באש מתותחי 355 המ"מ שלה על מחנה ובסיס הצבא הפולני בווסטרפלטה (WESTRPLATTE). שעה מאוחר יותר חצו ראשוני החיילים הגרמנים את הגבול. כעבור 48 שעות, ב-[[3 לספטמבר]], הכריזו [[בריטניה]] ו[[צרפת]] מלחמה על גרמניה.
הכוחות הפולנים התנגדו לפלישה הגרמנית בכל כוחם, אך מלכתחילה היה מצבם האסטרטגי חמור, שכן [[גרמניה]] ו[[צ'כוסלובקיה]] שהייתה ל[[פרוטקטורט]] גרמני לאחר [[הסכם מינכן]] הקיפו את המדינה משלושה עברים. פולין הייתה הזירה הראשונה בה השתמשו הגרמנים ב[[מלחמת בזק]] (בליצקריג) – התקדמות מהירה של ארמיות משורינות, ושימוש במפציצי צלילה על מנת לשבור את קו ההגנה של האויב, להתקדם אל עורפו, לכתר את כוחותיו ולהשמידם במהירות. טקטיקה זו כללה אף מרכיב מובנה של הפצצות טרור על אוכלוסייה אזרחית. אל מול עוצבות ה[[טנק]]ים הגרמניות עמד הצבא הפולני המבוסס על עוצבות [[פרשים]]. הצבא הפולני וחיל האוויר הפולני לא היו ערוכים להתמודד כנגד הצבא הממוכן וההתקפי ביותר בעולם, המצויד במיטב המכשור המודרני. הגרמנים נהנו מעדיפות מספרית וטכנולוגית בים, באוויר וביבשה.
שורה 106 ⟵ 108:
בניגוד לתעמולה הגרמנית, חיל האוויר הפולני לא הושמד על הקרקע. הטייסים הפולנים נלחמו בלופטוואפה הגרמני והסבו לו אבידות רבות בימים הראשונים למלחמה, אך הנחיתות המספרית והאיכותית נתנה את אותותיה ועד ה-14 בספטמבר פסקה ההתנגדות האווירית כמעט לגמרי. חלק מכוחות האוויר הפולנים הצליחו לברוח למדינות אחרות ונלחמו בגרמנים בהמשך המלחמה.
הגרמנים תקפו את פולין משלושה עברים, מ[[סלובקיה]] בדרום, מ[[גרמניה]] במערב ומ[[פרוסיה]] בצפון, מתקפה קונצנטרית זו הושלמה בהמשך, ע"י המתקפה הרוסית ממזרח ב-[[17 לספטמבר]]. כבר ביומיים הראשונים של המתקפה הגרמנית, היה הצבא הפולני מעורב בלחימה אינטנסיבית (קרבות מלואה (MLAWA), ופומרניה) תוך נסיגה והשהיה, במגמה להכיל את המתקפה הגרמנית וליצור רצועת הגנה חדשה קרוב יותר לו[[ורשה]]. ב-[[3 בספטמבר]] הצליחו הגרמנים לנתק את "פרוזדור דנציג", ועל אף שבאותו יום הכריזו מעצמות המערב מלחמה על גרמניה, בפועל הן לא עשו דבר להקלת הלחץ על הפולנים.
הממשלה הפולנית חזתה כי הגרמנים יתקיפו בכוח מוגבל, על מנת לכבוש את השטח השנוי במחלוקת באזור "המסדרון", ולאחר מכן ידרשו הפסקת אש. לאור תחזית זו ריכזו הפולנים את כוחותיהם לאורך הגבול המערבי, על מנת להגן על האזור התעשייתי העיקרי מסביב לערים [[פוזנן]], ו[[לודז']]. דבר זה איפשר לגרמנים פעולה ב[[תנועת מלקחיים]], עת חלק מן הכוחות פורצים מזרחה מ[[פומרניה]] וחלק מן הכוחות פורצים מערבה מ[[פרוסיה המזרחית]], ועד שהחליטו ראשי הצבא להסיג את החיילים אל קו הנהר [[ויסלה]] היה כבר מאוחר מדי. ב-[[14 בספטמבר]] הייתה העיר [[ורשה]] נתונה במצור. בתוך שבוע היה הצבא הפולני כלא היה. רובו הושמד בתנועת המלקחיים שסגרה עתה על ורשה, ואחרי היתר רדפו היחידות הממונעות הגרמניות. תנועת מלקחיים נוספת כיתרה את היחידות הפולניות שהצליחו להמלט מן הכיתור הראשון, דרומית ל[[ברסט ליטובסק]]. ב-[[17 בספטמבר]] עדיין היו חיילים בודדים שגילו התנגדות בתוך כיסי הכיתור, אך ההתנגדות הפולנית המאורגנת הייתה כלא הייתה.▼
▲הממשלה הפולנית חזתה כי הגרמנים יתקיפו בכוח מוגבל, על מנת לכבוש את השטח השנוי במחלוקת באזור "המסדרון", ולאחר מכן ידרשו הפסקת אש. לאור תחזית זו ריכזו הפולנים את כוחותיהם לאורך הגבול המערבי, על מנת להגן על האזור התעשייתי העיקרי מסביב לערים [[פוזנן]], ו[[לודז']]. דבר זה איפשר לגרמנים פעולה ב[[תנועת מלקחיים]], עת חלק מן הכוחות פורצים מזרחה מ[[פומרניה]] וחלק מן הכוחות פורצים מערבה מ[[פרוסיה המזרחית]], ועד שהחליטו ראשי הצבא להסיג את החיילים אל קו הנהר [[ויסלה]] היה כבר מאוחר מדי
העוצבות הפולניות אשר נסוגו ברגל לא הצליחו ליצור רצועות הגנה חדשות ואף לא מערכי ביניים, מאחר שהעוצבות הממונעות והמשוריינות הגרמניות, על אף שהיו מעטות במספר, עקפו אותן וחדרו לאגפים שלהן ולעורף. יחידות ועוצבות פולניות רבות כותרו והושמדו תוך ניסיון לסגת או להיערך מחדש. כבר ב-[[5 בספטמבר]] הבין הפיקוד העליון הפולני את משמעות החדירות הגרמניות המהירות, העריך כי מצבו חסר תקווה, ותלה יהבו בהתערבות צבאות בריטניה וצרפת. עוצבות פולניות רבות המשיכו להלחם בכיתור בנחישות רבה. ב-[[6 בספטמבר]] החלה ארמיית קרקוב בפיקודו של גנרל סוסנקובסקי (Sosnkowski), לסגת מזרחה תחת איום של איגוף מצפון. באותו יום נכנע גנרל פיוטרוב טריבונלסקי (Trybunalski) עם ארמיית פרוסי לאחר כשלון תוכנית מתקפת הנגד הפולנית. שבוע לאחר תחילת המתקפה הגרמנית, לאחר הגנת גבורה והסבת אבדות כבדות לגרמנים [[קרב וסטרפלטה|נפל המתחם המבוצר הימי הפולני של וסטרפלטה]]. חיילי המבצר נכנעו בראש מפקדם רס"ן סוצ'רסקי (Sucharski). יום לאחר מכן, ב-[[8 בספטמבר]] כבר הגיעו הגרמנים לפאתי הבירה - ורשה.
ב-[[9 בספטמבר]] החלו הקרבות המרים והעקובים מדם ביותר במערכה כולה. [[קרב בזורה]], אשר כלל מתקפת נגד פולנית דו-ארמיונית במגמה להגן על ורשה, והתרחש במרחב קוטנו, לוויץ וסוצ'קזואה. הארמיות פומרוז'ה ופוזנן על אף היותן בסכנת כיתור על ידי [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמיה הגרמנית השמינית]] תקפו בעוצמה רבה ובהפתעה. בתחילה האירה ההצלחה פנים לפולנים אשר הסבו אבדות כבדות לגרמנים. הפולנים הצליחו להדוף את הגרמנים, אך לא הצליחו לשמר את התנופה ורציפות הפעולה, בשל חוסר אספקה של תחמושת ומזון, ובשל האירועים בגזרות האחרות. בנוסף, מהירות הכוחות הגרמניים הפכו את המשך המבצעים לחסר תוחלת, וב-[[16 בספטמבר]] החלו הפולנים נהדפים לעבר וורשה. הקרב הסתיים ב-[[20 לחודש]] תוך השמדה כוללת של הכוחות הפולנים (תחת פיקודו של גנרל טדיאוש קוטז'בה (Kutrzeba ), אולם הם הצליחו לדחות במעט את כיבוש הבירה. בקרב בזורה היו מעורבות 18 דיוויזיות גרמניות מהארמיות [[הארמייה הרביעית (ורמאכט)|הרביעית]], [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|השמינית]] ו[[הארמייה העשירית (ורמאכט)|העשירית]] עם סיוע אוויר הדוק. רק מעט מהיחידות הפולניות הצליחו לפרוץ ולסגת אל תוך ורשה. ב-[[10 בספטמבר]] נכנסו הגרמנים ל[[פוזנן]] לאחר שארמיית פוזנן נסוגה מהעיר.
ב-[[14 בספטמבר]] הייתה העיר [[ורשה]] נתונה במצור. בתוך שבוע היה הצבא הפולני כלא היה. רובו הושמד בתנועת המלקחיים שסגרה עתה על ורשה, ואחרי היתר רדפו היחידות הממונעות הגרמניות. תנועת מלקחיים נוספת כיתרה את היחידות הפולניות שהצליחו להמלט מן הכיתור הראשון, דרומית ל[[ברסט ליטובסק]]. ב-[[17 בספטמבר]] עדיין היו חיילים בודדים שגילו התנגדות בתוך כיסי הכיתור, אך ההתנגדות הפולנית המאורגנת הייתה כלא הייתה.
ב-[[18 בספטמבר]] אירע קרב השריון בשריון המשמעותי היחיד במערכה. הקרב התרחש בקרבת העיר טומשוב-לובלסקי כאשר 80 טנקים פולנים נתקלו בטנקים גרמניים.
כבר ב-[[7 לספטמבר]] הגיע [[דיוויזיית הפאנצר ה-4]] לפאתי ורשה. ההתקפה הגרמנית הראשונה על הבירה נערכה ב-[[9 בספטמבר]], אולם עד ל-[[24 בספטמבר]] נהדפו כל ההתקפות הגרמניות על העיר. ב-[[25 בספטמבר]] החלו הגרמנים בהפצצה והפגזה של הבירה הפולנית ללא הבחנה. אולם שתי התקפות גרמניות ב-25 וב-[[27 בספטמבר]] נהדפו תוך אבדות. ב-[[28 בספטמבר]] נכנעה העיר סוף-סוף בשל תנאי החיים הקיצוניים בעיר והעדר הספקה.
במקביל התנהל קרב על העיר [[מודלין]] (שעל הגנתה פיקד גנרל ויקטור טומה - THOMMEE), אשר החזיקה מעמד אל מול כל התקפות הגרמנים במשך 20 יום (בין ה-10 - 29 בספטמבר). ב-[[29 בספטמבר]] נכבשה אף היא, בשל היעדר הספקה וכיבוש ורשה.
בליל ה-[[18 בספטמבר]], עברו הנשיא הפולני והפיקוד העליון של הצבא את הגבול ל[[רומניה]] בליווי גדוד הטנקים המודרני היחיד של הצבא (שצויד בטנקי [[רנו R-35]]) ועוד יחידות. הם הושמו מייד במעצר, (אולם שוחררו מאוחר יותר, וב-[[30 בספטמבר]] כבר הוקמה ממשלת פולין הגולה ב[[פריז]]).
| |||