ג'ון פורד – הבדלי גרסאות

נוספו 15 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
אין תקציר עריכה
הוא נולד בקייפ אליזבת, שבמדינת [[מיין]] בשם ג'ון מרטין פיני (Feeney), כילדם העשירי (מתוך 11 ילדים) של זוג [[מהגרים]] מ[[אירלנד]]. רבים מסרטיו של פורד מתייחסים באופן ישיר או סמוי למוצאו האירי (כמו "המלשין" ו"[[מה יפית עמק נוי]]", עליהם זכה באוסקר).
 
לתעשיית הקולנוע נכנס כשחקן בשנת [[1914]], בעקבות אחיו המבוגר, פרנסיס, שהיה לבמאי ושחקן. בשלוש השנים הבאות כיכב ב-19 סרטים אילמים, בהם גם עם אחיו המבוגר, פרנסיס, שאף ביים אותו. פורד סיגל לעצמו בתקופת היותו שחקן את השם 'ג'ק פורד' כשםכ[[שם במה|שם הבמה]] שלו. סרטו המשמעותי ביותר כשחקן היה "[[לידתה של אומה]]" של הבמאי [[ד. וו. גריפית']], אולם תפקידו שם היה מזערי וללא [[קרדיט (יצירה)|קרדיט]].
 
ב-[[1917]] החל בבימוי סרטים. הוא החל בבימוי סרטים קצרים, לרוב [[מערבונים]], כשהוא עצמו מופיע בשלושה מתוכם. כבר באותה שנה החל לביים סרטים באורך של כ-50 דקות, כשהוא כותב את ה[[תסריט]]. בראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] שימש פורד כנשיא איגוד במאי הקולנוע האמריקני.
 
מכאן החלה קריירה בת חמישה עשורים שבה ביים ג'ון פורד מעל ל-140 סרטי קולנוע קצרים וארוכים, כשחלקם הגדול היו סרטי [[מערבון]] שהביאו לו את פרסומו הגדול. [[ג'ון ויין]] היה לשחקן שהופיע במספר הסרטים הגדול ביותר שבימויו של פורד. שיתוף פעולה מעין זה, שהתקיים במעל לעשרים סרטים ונמשך החל למעשה עוד ב- [[1930]] בסרט "גברים ללא נשים", אולם ג'ון ויין הופיע בתפקיד ניצב נטול קרדיט. הם חזרו לשתף פעולה בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] בסרט "[[מרכבת הדואר]]" (Stagecoach), מערבון שהיה לנקודת פריצה בקריירה הן של פורד והן של ויין. הסרט גרף 7 מועמדויות ל[[פרס האוסקר]] כולל על הבימוי.
בהמשך הם שיתפו פעולה, בין השאר, גם בסרטים "הקרבה ראוייה לשמה", "שלושת הסנדקים", טרילוגיית המערבונים: "מבצר האפצ'ים", "היא ענדה [[סרט צהוב]]" ו"ריו גרנד", "כנפי נשרים", "חיילים על סוסים" ושניים משלושת סרטיו הגדולים ביותר של פורד: "[[האדם השקט]]", זוכה פרס האוסקר על הבימוי, בו גילם ויין מתאגרף, לשם שינוי ו[[המחפשים (סרט)|המחפשים]], הנחשב לאחד המערבונים הגדולים שנעשו אי פעם. במערבונים של פורד ניכרת אידאולוגיה נוצרית שמרנית שהעלתה על נס את דמות החלוץ, עובד האדמה, הישר והצנוע ואת מאבקו המיגע בשממה. כך עזר פורד לעצב את האתוס האמריקני על האדם הנלחם באיתני הטבע ובאינדיאנים ומביא את הקדמה ואת התרבות אל [[ספר (פוליטיקה)|הספר]] הפראי (מיתוס השליחות בישימון).