חבר הקבוצות והקיבוצים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'שניה ' ב'שנייה ', 'היתה ' ב'הייתה ', 'אידיאל' ב'אידאל'
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'אידיאולוג' ב'אידאולוג'
שורה 7:
ב-1925, במהלך כנס ב[[בית אלפא]], החליטו נציגי 26 [[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]] ו[[קיבוץ|קיבוצים]], 17 פלוגות (קבוצות [[חלוציות|חלוצים]] שעדיין לא מצאו לעצמן מקום להתיישב בו) במושבים ו-7 פלוגות שישבו בערים וכן 4 [[משק פועלות|משקי פועלות]], להקים תנועה [[קומונה|קומונלית]] ארצית, תוצאת ההחלטה הייתה הקמת "חבר הקבוצות והקיבוצים".
 
מקימי חבר הקבוצות והקיבוצים דגלו בשתי [[אידיאולוגיהאידאולוגיה|אידאולגיות]] נפרדות, האחת - ה"עדה" - הקבוצה הקטנה והאינטימית, והשנייה - הקיבוץ הגדול.
תוצאת חילוקי הדעות הנובעים מפער הדעות בקשר למספר החברים הרצוי בכל קיבוץ הביא לפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית.
 
כבר ב-[[1927]] הקיבוצים שדגלו בקיבוץ גדול ופתוח פרשו והקימו את "[[הקיבוץ המאוחד]]",
 
הוויכוח בין הקבוצה הגדולה לקטנה היה בשלושה מישורים, המישור האידיאולוגיהאידאולוגי- תומכי הקבוצה הקטנה האמינו כי זו הדרך להגשמת אידאל עבודת הכפיים ועבודת החקלאות, המישור החברתי - קבוצה מנוכרת לעומת קבוצה אינטימית שרק יחידים יכולים להתצרף אליה ואינם מתקבלים בקלות, אנשי הקבוצה הקטנה סברו כי האינטימיות עדיפה בחיים משותפים , והמישור הארגוני, תומכי הקבוצה הגדולה האמינו כי היא מתאימה יותר לקליטת עלייה, יתרון הגודל מאפשר לפתח חיי חברה ותרבות פעילים יותר, וצפויה לקבוצה הגדולה הצלחה כלכלית היות והיא משק מגוון שאינו עוסק רק בחקלאות.
 
ב-[[1930]] בכנס בגניגר החליף הארגון את שמו ל"חבר הקבוצות" ואחת החלטות הייתה להתמקד בחקלאות ולהפסיק לקיים פלוגות עבודה בערים.