סופרנובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סוג II: הכותרת שגויה. יש הבדל בין I ו II לקריסת ליבה והיתוך גרעיני. |
Eitan.meilik (שיחה | תרומות) הוספתי סיווג סופרנובות טבלה והסבר |
||
שורה 10:
==סוגי סופרנובה==
בניסיון לסווג את הסופרנובות, אסטרונומים הגיעו לחלוקה על פי [[עקומת האור]] שלהם ועל פי [[ספקטרום בליעה|קווי הבליעה]] היסודות הכימיים שב[[הספקטרום האלקטרומגנטי|ספקטרום האור]] של הפיצוץ. היסוד שלפיו מתבצעת החלוקה הראשונית הוא מימן. אם בספקטרום מפיעים קווי בליעה של מימן הסופרנובה מוגדרת כסוג II אם אין אז היא מוגדרת כסוג I. בתוך כל אחד משני הסוגים הללו, לפי נוכחות חומרים אחרים ועקומת האור שלהם הסופרנובות מתחלקות לעוד תתי סוגים<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Turatto, M|שם=Classification of Supernovae|שנת הוצאה=(2003)|doi=10.1007/3-540-45863-8_3|קישור=arXiv:astro-ph/0301107}}</ref><ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Cappellaro, E.; Turatto, M.|שם="Supernova Types and Rates"|שנת הוצאה=(2001)|doi=10.1007/978-94-015-9723-4_16|קישור=Bibcode:2001ASSL..264..199C}}</ref>:
'''סיווג סופרנובות'''<ref name=":1" /><ref name=":0" />:
{| class="wikitable"
| rowspan="3" |סוג I
לא נצפה מימן
| colspan="4" |סוג Ia
נראה קו בליעה חזק של סיליקון מיונן (Si II) קרוב לשיא בהירות. בדר"כ גם קווי סידן חזקים
| colspan="4" |תרמו-גרעיני
|-
| rowspan="2" |סוג Ib/c
קווי סיליקון חלשים או נעדרים
| colspan="3" |סוג Ib
מראה קו בליעה של הליום לא מיונן
| rowspan="6" |קריסת ליבה
|-
| colspan="3" |סוג Ic
קוו הליום חלש או נעדר
|-
| rowspan="4" |סוג II
נצפה מימן
| rowspan="3" |סוג II-P/L/N
שומר על ספקטרום נורמטיבי של סוג II
| colspan="2" rowspan="2" |סוג II-P/Ls
ללא קווי בליעה צרים
|סוג II-P
מגיעה למישור בעקומת האור שלו
|-
|סוג II-L
מראה ירידה לינארית בעקומת האור שלו.
|-
| colspan="3" |סוג IIn
כמה קווי בליעה צרים
|-
| colspan="4" |סוג IIb
הספקטרום משתנה ונהפך לספקטרום הדומה לסוג Ib
|}
חלוקה אחרת שעליה אסטרונומים מתייחסים היא החלוקה לפי מקור ואופי הפיצוץ:
=== פיצוץ תרמו-גרעיני ===
סופרנובה המתרחשת כאשר [[ננס לבן]] סופח אליו [[חומר]] מ[[כוכב]] סמוך או כאשר שני ננסים לבנים מתנגשים. עקב כך [[מסה|מסתו]] גדלה, עד שהיא עוברת את הסף הקריטי לסופרנובה - [[גבול צ'נדראסקאר]] (כ־1.44 [[מסת שמש|מסות שמש]]). בעקבות זאת, קורס הכוכב כתוצאה מכוח הכבידה שלו עצמו. אנרגיית הכבידה שלו הופכת לחום עצום ומתחילות בתוכו תגובות גרעיניות אך בשל מסתו הקטנה (ולכן מעט אנרגיה גרביטציונית) אין להן ויסות והכוכב מתפוצץ. במהלך הפיצוץ נפלט שטף של [[נייטרינו]] ו[[יסוד כימי|יסודות]] חדשים שנוצרו בתהליך ה[[היתוך גרעיני|היתוך הגרעיני]] מתפזרים בחלל.
| |||