ויקיפדיה

ישעיה הלוי הורוביץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לשלמה לוריא
מ הגהה, קישורים פנימיים
שורה 30:
נולד ב[[פראג]] בשנת [[ה'שי"ח]] ([[1558]]) לרבי [[אברהם הורוביץ|אברהם הלוי הורוויץ]], שהיה תלמיד ה[[רמ"א]], וחיבר את הספר "חסד לאברהם". רבי אברהם הלוי היה צאצא ל[[משפחת הורוביץ|משפחת הורוויץ]], משפחה מפורסמת וחשובה בפראג ממנה יצאו רבנים רבים.
 
עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד ב[[לובלין]] בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי [[שלמה לוריא]] ([[מהרש"ל]]) ורבי [[מאיר מלובלין]] (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]].
 
לאחר מכן שימש ברבנות, וכ[[אב בית דין]] במקומות רבים ב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]] וב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] בקהילות [[פוזנן]], [[מץ]] ו[[פרנקפורט]] דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו ב[[וינה|ווינה]] נשא את חיה (בתו של ר' אברהם מויל).
שורה 43:
בתקופה בה שהה השל"ה בירושלים, גדלה העיר במהירות בשל עלייה מסיבית של יהודים מכל התפוצות, עד אשר כתב השל"ה באחת מאיגרותיו: "כי תהילה לאל נעשה צר המקום בירושלים". תקופה זו של התעוררות יהודית בירושלים הייתה קצרה לאחר שבשנת [[1624]] השתלטה על העיר משפחת אבן [[פרוח]] אשר רדפו והכבידו על חיי היהודים במקום,{{הערה|ראו: {{תכלת|[[אריה מורגנשטרן]]|יהדות הגולה והכמיהה לציון, 1240-1840|203|12, אביב תשס"ב 2002}}}} ואף השל"ה נאסר ביחד עם עוד 15 מרבני העיר על ידי [[עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית#מוחמד אבן פארוח'|מוחמד אבן פארוח']] וכופר עצום נדרש בעבורם. הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, הצליחה בתחנונים לצמצם את סכום הכופר לאחד עשר אלפים גרוש ולשחררם. לאחר שחרורם הם ברחו מירושלים וקבעו את מושבם ב[[צפת]].{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1102 הורוויץ ישעיה; של"ה], אנציקלופדיית דעת}}
 
יש הטוענים{{מקור}} שהשל"ה בחר את מקום מושבו בצפת לא רק בשל הסיבה שהייתה מרכז יהודי גדול, אלא גם משום שראה בה מקום מרכזי להחשת תהליך גאולת ישראל. כעבור שנים מספר קבע את מושבו בעיר [[טבריה]] עד לפטירתו. על פי הכתוב על מצבתו - נפטר בטבריה ב[[י"א בניסן]] [[ה'ש"ץ]] ([[1630]]) אך היום והחודש הם כנראה תוצאת טעות, והשנה היא רק על פי השערה מסתברת.{{הערה|על פי ספרו של הרב נפתלי וקשטיין 'ויתילדו'}} על פולמוס זה ראו להלן. יש גם עוררין על עצם מקום הקבורה, מכיוון שהוא אסר את היציאה מירושלים מרגע שהחל לגור בה. אולם לפי הספר 'תולדות משפחת הורוויץ' שהודפס מעט לפני מלחמת העולם השנייה, השל"ה נאלץ לעזוב את ירושלים ולנדוד לצפת.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|שם="מרגליות"|1=ספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29103&st=&pgnum=16&hilite= מעלות היוחסין] [[אפרים זלמן מרגליות]] דף י"ב, לחקר שנת מותו של השל"ה (אתר כתבים עבריים)}}
 
השל"ה טמון ב[[טבריה]], בחלקת קבר בה טמונים אף ה[[רמב"ם]] ורבי [[יוחנן בן זכאי]]. החלקה שופצה לאחרונה, רבים הם העולים לקברו של השל"ה ומתפללים להיוושע בזכותו. על צאצאיו נחשב ה[[החוזה מלובלין|חוזה מלובלין]] (ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מגדולי החסידות ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]) אם כי הקשר ה[[גנאלוגיה|גנאלוגי]] המדויק אינו ידוע. כיום ישנם רבים מצאצאיו המסוגלים לפרט את ייחוסם עד אליו דור אחר דור.
שורה 50:
בספר 'תולדות משפחת הורוויץ' ([[דרזדן]] תרצ"ה (1936)), שוער שתאריך מותו של השל"ה היה בטבת ה'שפ"ו.{{הערה|שם="תולדות"}}
 
מחבר הספר, [[צבי הירש הורוביץ (דרזדן)|צבי הירש הורוויץ]] רב העיר דרזדן הביא את דברי הרב חוקר השושלות [[אפרים זלמן מרגליות]], אשר מצא בתוך ספרו של הרב [[נתן נטע שפירא]] '[[מגלה עמוקות]]' רישום לשנת מות השל"ה כשנת ש"פ. הרב מרגליות קבע שמדובר בשגיאה, ושיער שהאות האחרונה הושמטה אך לא קבע מהי. במהדורה מאוחרת יותר רשם בתיקונים את שנת שפ"ג כשנת פטירת השל"ה.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|שם="מרגליות"}}{{הערה|1=הספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20578&pgnum=37 מגלה עמוקות] ל[[פרשת וירא]] ובכותרת המשנה רשום: דרוש על הספד החסיד הגאון ר' ישעי' מפראג שנפטר בירושלים תוב"ב ש"פ לפ"ק. (אתר כתבים עבריים)}} הרב הורוויץ חישב ושיער שמדובר לפחות בשנת שפ"ו, לפי הידיעה על הגעת השל"ה לטבריה בראש השנה של אותה שנה, אך לא מסר מקור למידע אודות שנת הגעתו לארץ ישראל. בנוסף, הביא את דברי [[סיני האק|סיני הוק]] (חוקר כתבים עבריים, בתחילת תקופת ההשכלה, נקרא גם שמעון האק) שסבר ששנת מותו של השל"ה היא שנת ש"צ. זאת על פי הקדמה לספר "ווי העמודים" של הרב שבתי בנו של השל"ה, המספר שהשל"ה נפטר שנתיים לפני הדפסת הספר "שני לוחות הברית". אלא שלדברי הרב הורוויץ, הוק טעה לגבי שנת הוצאת ספר זה עצמו, וכן לגבי משמעות ההערה, שדיברה על סיום כתיבת הספר שנתיים אחרי הגעתו של השל"ה לארץ.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|1=[http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/5274218 הקדמה והערות של סיני הוק] על הספר 'גל עד' מאת קלמן ליבן}}{{הערה|שם="ווי"|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37243&st=&pgnum=3 ווי העמודים] הקדמתו של שבתי (שעפטיל) בנו של השל"ה לספר 'שני לוחות הברית' והודפס בפני עצמו, מהדורת שנת [[ה'ת"ח]] בהקדמה, על פיה קבע הוק בטעות את שנת מותו של השל"ה לשנת [[ה'ש"צ]]: ''"ומאחר שבעל הדרך ירט לנגדו, להוציא מחשבתו לפעולתו לאור בארץ החיים, - אור תורתו, בכן לא נגמר הספר בחוצה לארץ, '''כי אם בירושלים שתי שנים אחרי ביאתו'''! ומי"י הייתה זאת לְזַכוֹתוֹ - שהיה ניתק לראי"ה גנזי אוצרות דברי פי חן קבלת איש האלהי החכם הֵגִּילָם הרב הגדול מורנו הרב יצחק לוריא זצ"ל בצרור החיים צרורה נשמתו. ולא היו נראין לשום אדם עד בוא אבי אדוני ז"ל לאוצרתו ולביתו. כי שם תקע אבי ז"ל חנייתו ודירתו, והיה לומד בהם מראש עד סוף כדי להגיע לתכליתו...''" ובהמשך: ''"ושתי שנים אחרי ככלות גמר הספר נלקח ארון אלהים עלה לעליונים ועל ידי זה לא היה לי רשות לצביונים...''" (אתר כתבים עבריים)}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37856&st=&pgnum=852&hilite= ספר שני לוחות הברית] - העמוד הסוגר במהדורה המקורית, ובו כותב השל"ה: תם ונשלם, מעזרת אל עולם, שנת השבו'עה לפ"ק. לדעת הוק זוהי שנת שפ"ח ושנתיים אחר כך נפטר השל"ה, ולדעתו של הורוויץ למרות הרישום 'לפ"ק' מדובר בגימטריה למילה שבוע"ה (שנת שפ"ג - שנתיים אחר עלייתו לארץ ישראל) ואילו האות ה' מייצגת את האלפים. ובהתאם לדברי הבן בהקדמת ספרו ווי העמודים, ולפיכך השל"ה נפטר בשנת שפ"ה או שפ"ו לכל המאוחר.}}
 
התאריך י"א בניסן עורר תהיה, מכיוון שלפי פרסום של צאצאי השל"ה בספר סידור השל"ה, הם נהגו בכל יום משבעת הימים שלאחר פטירתו לומר סליחות לפי הוראותיו וצוואתו, וכן להכריז על כך לדורות, אך בכל חודש ניסן ובמיוחד בימי חג הפסח המתחילים ארבעה ימים לאחר התאריך המדובר, אין לומר סליחות.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|שם="ווי"}}{{הערה|שם="ויתילדו"|1=''"ויתילדו''" לפרשת כי תשא תשע"ז, נפתלי אהרן וקשטיין (ספר בהדפסה, כרגע מופץ כדף שבועי ברשת) וראו [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=274462#p274462 דיון מקוון מקדים בעניין] בדיון המקוון של [[אוצר החכמה]]}}
 
נפתלי וקשטיין בספרו 'ויתילדו' מצא את מקור הטעות. לראשונה הופיע התאריך ''"י"א בניסן''" בספר "יקרא דחיי" משנת [[ה'תרפ"ח]] ([[1928]] או [[1929]]), שטעה בהעתקת דברי הספר דור ודור ודורשיו (וי"ו החיבור הראשונה בשם הספר מכוונת). התאריך י"א בניסן מופיע שם בשורת המידע שמעל לשמו של השל"ה ושייך למעשה למידע על נפטר אחר, ואילו בשורה של השל"ה היה כתוב רק: שנת ש"צ.{{הערה|שם="ווי"}}{{הערה|שם="ויתילדו"}}{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29050&st=&pgnum=64 'דור ודור ודורשיו'] של הרב יוסף לוינשטיין, עם התאריך המטעה, השייך לשורה לעיל.}}{{הערה|1=הספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=6390&st=%u05D4%u05D1%u05E8%u05D9%u05EA יקרא דחיי] לחודש ניסן ובו הרישום השגוי. הספר של הרב אפרים לנדא, הוא אוסף רשימות של [[יום השנה|ימי פטירה]] לפי חודשים, ויצא לאור בשנת תרפ"ח (1928 או 1929)}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29093&st=&pgnum=52 הספר מליצי אש] הפופולרי מאת אברהם שטרן, שבו נשנתה הטעות. ספר זה מספר את קורותיהם של אישים שונים והוא ערוך לפי סדר הרשימות בספר יקרא דחיי. ספר זה הופץ בהרחבה ועמו השגיאה האמורה}} וקשטיין מצא גם שחודש הפטירה ''"טבת''" הרשום בספר "תולדות משפחת הורוויץ", גם הוא שגוי, ומגיע מהעתקה מוטעית מתוך הספר "כנסת ישראל", של מידע לגבי בריחתו של השל"ה מן הכלא ויציאתו מירושלים בטבת שפ"ו, אך בחלק זה של הפיסקה אינו עוסק במותו כלל.{{הערה|שם="ויתילדו"}}{{הערה|שם="כנסת"|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44836&st=&pgnum=677&hilite= הספר כנסת ישראל] מאת שמואל יוסף פין (ורשה תרמ"ז, 1886) המביא לראשונה את סיפור הבריחה מירושלים בחודש טבת שנת שפ"ו, לטענתו על פי הכתוב בספר 'ווי העמודים'. הוא כותב את השערתו של הוק שהפטירה הייתה בשנת ש"ץ, לצד השערה עצמית שמדובר בשנת שפ"ח. שתי ההשערות נסמכות על ערעורו של הרב מרגליות על שנת ש"פ הרשומה בספר מגלה עמוקות.}}
 
גם לגבי מיקום קברו בטבריה יצאו עוררין שכן פסק שאין לצאת מירושלים על פי דברי התלמוד "הכל מעלין לירושלים". אך לפי הספר תולדות משפחת הורביץ, הנסמך במידת מה על הספר "כנסת ישראל" הוכרח השל"ה לעזב את ירושלים, ומשם נדד לצפת וטבריה.{{הערה|שם="תולדות"}}{{הערה|שם="ויתילדו"}}{{הערה|שם="כנסת"}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37856&st=&pgnum=2 הקדמת הרב שבתי לשל"ה] ובה אחרי פירוט הערים בהן כיהן באירופה, מוזכרת אחרי הגעתו לארץ רק ירושלים}}
 
שורה 83 ⟵ 82:
 
==תפילות השל"ה==
השל"ה חיבר וליקט מספר תפילות. שתים מהן זכו לפרסום רב:
===תפילת אבות על בנים===
{{ערך מורחב|תפילת השל"ה}}
שורה 89 ⟵ 88:
 
===תפילה בסיום תפילת העמידה===
תפילה נוספת שחיבר, והודפסה בסידורים רבים, היא תפילה הנאמרת בין התחינות שלאחר [[תפילת שמונה עשרה]], ופותחת במילים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצר הרע, ותן בלבי הכנעה וענווה...".
 
== עליה לקברו ==
שורה 96 ⟵ 95:
== לקריאה נוספת ==
* רא"ל פרומקין, '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (תרל"ד) פרק ח' עמ' 111–122 (במהדורת ריבלין, תרפ"ח, עמ' 148–156).
* פינחס פסס, '''עטרת הלוים''', ורשא תרס"ב. ‬
* בן-ציון כץ, '''רבנות חסידות השכלה''' כרך א עמ' 48 ואילך.
* יצחק (אריק) זימר, ר’ אליקים גוטשלק רוטנבורג וויכוחו עם השל"ה, '''סיני''' פח, ג/ד (תשמא) 138-154.
שורה 102 ⟵ 101:
* הרב מאיר כץ, '''מבוא לספר "שני לוחות הברית",''' מכון יד רמה, כרך א, חיפה תשנ"ב, עמ' יט-מג.
* '''מבוא לסידור השל"ה''', מכון 'אהבת שלום', ירושלים תשנ"ח, כרך א' עמ' 25–30.
* אברהם דוד, איגרת ר’ ישעיה הורוויץ בעל השל"ה מירושלים אחרי שנת שפ"ב, '''קובץ על יד''' טז (תשסב) 223-247. ‬
* שלמה גוטסמן, תשובה לרבינו השל"ה מכתי"ק, '''ישורון''' טו (תשסה) נ-פא.
* יעקב אלבוים, כללי הדרושים והאגדות ב’שני לוחות הברית’ לר’ ישעיה הורוויץ, '''מחקרי תלמוד''' ג,א (תשסה) 42-63.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישעיה_הלוי_הורוביץ"