ספרטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ללשון המעטה |
מ הגהה |
||
שורה 5:
| מדינה=ספרטה
| סוג מדינה=לשעבר
| תמונה=
| שם בשפת המקור=
| תמונת דגל=
שורה 28:
| תאריכי פירוק =192 לפנה"ס
| ישות קודמת=[[יוון המיקנית]]
| ישות יורשת=[[אכאיה (פרובינקיה רומית)|הפרובינקיה הרומית אכאיה]]
| שליטים בולטים=
| שטח בעבר=7,500
| תאריך שטח בעבר=מאה שביעית עד רביעית לפנה"ס
| אוכלוסייה בעבר=
| תאריך אוכלוסייה בעבר=
| אחוז מים=
| דת=
| מטבע=מטבעות ברזל שאין להם שימוש מחוץ לספרטה
| סימון מטבע=
שורה 48:
'''ספרטה''' (ב[[יוונית מודרנית]] וב[[יוונית אטית]]: '''Σπάρτη''' [[יוונית דורית]]: Σπάρτα; מכונה גם '''לאקדיימון''', ביוונית: '''Λακεδαίμων''') היא עיר קטנה ב[[יוון]]. היא התפרסמה בזכות ההיסטוריה הארוכה שלה, במיוחד מהעת שבה הייתה [[פוליס (עיר מדינה)|פוליס]] חשובה ב[[יוון העתיקה]]. היא חרבה בשלהי העת העתיקה, ומאז נעדרה חשיבות כלשהי. העיירה ספרטה, שהוקמה מחדש במאה התשע-עשרה, שוכנת בחבל [[לאקוניה]], בחלק המרכזי הדרומי של [[חצי האי]] [[פלופונסוס]], והיא בירת חבל זה.
שמה של ספרטה נודע לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה, שהפך שם דבר, ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנודע בכל רחבי יוון העתיקה. נחישותם של לוחמיה אפשרה לספרטה להתקיים בלי חומות מגן עד אמצע [[המאה ה-4 לפנה"ס]], שכן אף אויב לא העז להציב רגלו על אדמתה. שטח שלטונה של הפוליס השתרע על־פני כ-7,500 קמ"ר, שטח גדול במושגי יוון הקלאסית, שחבק את לאקוניה (כ-3,500 קמ"ר) ונחלה נוספת, [[מסניה]] (4,000 קמ"ר).
ספרטה עמדה בראש [[הליגה הפלופונסית]] והגיעה לשיא תהילתה כאשר עמדה בראש הכוחות היווניים שהדפו את ה[[הממלכה הפרסית|פרסים]], כשאלו [[מלחמת פרס-יוון|ניסו לכבוש את יוון]] בשנת 480 לפני הספירה.
אחרי המלחמה בפרסים הייתה ספרטה נתונה במאבק ממושך עם [[אתונה העתיקה|אתונה]] על ה[[הגמוניה]] ביוון. מאבק זה, הידוע בשם "[[המלחמה הפלופונסית]]", הסתיים בניצחונה של ספרטה, אך החליש אותה. ספרטה נותרה הכוח ההגמוני ביוון במשך כמה עשרות שנים, אך אחרי המלחמה נגד [[תבאי]] (המחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס) דעך כוחה. הפוליס לא הצליחה להשתקם ממפלתה ולא שבה למעמד בכורה ביוון. מאוחר יותר, בשנת 192 לפנה"ס, שולבה ספרטה ב[[הליגה האכאית|ליגה האכאית]], וכ-50 שנה לאחר מכן נבלעה על ידי [[הרפובליקה הרומית]].
שורה 122:
====רפורמות בספרטה====
[[קובץ:Spartiates.png|שמאל|ממוזער|250px|ירידה במספר האזרחים הספרטנים בתקופה הקלאסית וההלניסטית - אחת הסיבות החשובות לירידת כוחה]]
מצבה של ספרטה התחיל להתדרדר עוד בשלהי התקופה הקלאסית, אך הגיע לשיאו השלילי בתקופה ההלניסטית. הבעיה החמורה ביותר של ספרטה הייתה התדלדלות גוף האזרחים שלה. על פי החוקים הספרטנים אזרח ספרטני היה חייב להחזיק בחלקת אדמה ברשותו ולהיות זמין לשירות בצבא. עם השנים, התמעטו האזרחים הן בגלל האבדות בקרבות, אך לא פחות מכך
===== רפורמות של אגיס הרביעי=====
[[אגיס הרביעי]] מ[[השושלת האאוריפונטידית]] (שלט בין [[244 לפנה"ס]]{{הערה|Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 35}} ל-[[241 לפנה"ס]]) ניסה להפוך מגמה זו על ידי רפורמות חברתיות-כלכליות מרחיקות לכת. תבוסות צבאיות נגד מגלופוליס ונגד [[מנתינאה]] (סביבות 250 לפנה"ס) שקדמו לעלייתו של אגיס לשלטון הדגישו את הצורך ברפורמות. בבסיס הרפורמה עמדו מספר הנחות מוצא. השלב הראשון והחשוב מכל היה [[שמיטת חובות]] כללית, היות שמתוך 700 אזרחים ספרטנים - 600 היו נתונים בחובות כבדים.{{הערה|גולן עמ' 346-345}} העניין האחר היה חלוקה מחודשת של האדמות כדי להגדיל את גוף האזרחים ולהקטין את הקיטוב החברתי-כלכלי בחברה הספרטנית. כמו כן, ביקש אגיס לחדש את ימיה של ה[[אגוגה]] - שיטת החינוך הספרטנית, שהתדרדרה מאוד כ-30 שנים לפני עלייתו של אגיס לשלטון.{{הערה|Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 38}}
[[מלכי ספרטה]] היו מוגבלים בכוחם הפוליטי. עיקר תפקידם היה צבאי ודתי ואילו בענייני מדיניות הכריעו גופים אחרים: [[אפור (ספרטה)|אפורים]], [[גרוסיה]] (מועצת הזקנים) וה[[אפלה|אַפֶּלַה]] (אספת העם); יתרה מכך, כדי להגביל את כולם עוד יותר שלטו בספרטה שני מלכים משני בתי מלוכה. לכן, כדי להעביר את הרפורמות הזדקק שאגיס לשיתוף פעולה מצדם של הגופים האחרים. כדי לזכות בתמיכה זו, הצליח אגיס לגרום לבחירתו של ליסנדרוס בן ליביס לאפור, אך זה לא הספיק. הצעת החוק נתקעה בגרוסיה ובלי רוב בגרוסיה לא הייתה יכולה לעבור לאישרור אספת העם. גרוע מכך, המלך השני [[לאונידס השני]] מהשושלת האגאידית, התנגד לרפורמות. אגיס הצליח, בעזרתו של ליסנדרוס,{{הערה|גולן עמ' 347}} להדיח את לאונידס מכסאו ובזכות כך עברה הצעת החוק בגרוסיה.{{הערה|Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 41}} במקומו עלה על הכס האגאידי חתנו, קלאומברוטוס.
שורה 191:
===מבנה האוכלוסייה===
* הומואוי (ὁμοίοι) אזרחים בעלי זכויות מלאות, המכונים גם "ספרטיאטים". קבוצה זו כללה רק גברים מעל גיל 30 (גיל ההצבעה) בעלי רכוש ומוצא ספרטני מלא. לכל ספרטני הוקצבה חלקת אדמה שאותה עיבדו ה[[הלוטים]] (ראו בהמשך). זכויותיו של ספרטני שאיבד את חלקת האדמה שלו נשללו. תהליך נישול הספרטנים מאדמותיהם במאה ה-4 לפנה"ס גרם לירידת ספרטה ממרכז הבמה הפוליטית. לאחר מכן נעשה ניסיון לבצע רפורמה בקרקעות שתכלול את חלוקתן מחדש, אך היה זה מעט מדי ומאוחר מדי. כל ספרטני היה חייב לשרת בצבא הספרטני עד גיל 60. רק בעלי הקרקעות הורשו לקחת חלק בפעילות זו, שנחשבה לזכות, ולא לחובה.
*'''[[פריאויקים]]''' (περίοικοι) - ב[[יוונית]] "היושבים מסביב". לפריאויקים היו זכויות תושב, אך הם לא הורשו לקחת חלק בהצבעות. עסקו בעיקר ב[[מסחר]] ובמלאכה.
▲*'''[[פריאויקים]]''' (περίοικοι) - ב[[יוונית]] "היושבים מסביב". לפריאויקים היו זכויות תושב, אך הם לא הורשו לקחת חלק בהצבעות. עסקו בעיקר ב[[מסחר]] ובמלאכה.
*'''[[הלוטים|הֶלוֹטִים]]''' - התושבים המקוריים של מסיניה בעת כיבושה על ידי ספרטה, היו [[עבדות|עבדים]] נטולי זכויות כלשהן. הם היו בערך 85% מכל אוכלוסיית ספרטה. על מנת לשמור על מעמדם הנחות וכדי שלא יתמרדו, הוכרזה כמעט כל שנה מלחמה על ההלוטים. ההלוטים יכולים היו להשתחרר ממעמדם הנחות רק אם הצילו חיי ספרטני בקרב. בצבא ספרטה שמשו ההלוטים בדרך כלל כחיילים בעלי חימוש הקל.
*[[מותאקס|המותאקים]] היו צאצאי אבות ספרטנים ואמהות [[הלוטים|הלוטיות]] או ילדיהם של ספרטנים עניים.
שורה 221 ⟵ 218:
על פי המסורת, זמן קצר אחרי הלידה הובא הילד לפני מועצת הזקנים ואלו החליטו אם הילד ראוי לחיות או לא. אם הילד היה חלש פיזית, הוא הושלך מראש הצוק בהרי [[טייגטוס]] לתוך נקיק שכונה "אַפּוֹתֵטַס" (יוונית: ἀποθέτας "הפקדות" בלשון נקיה). עם זאת, [[חפירה ארכאולוגית]] שנעשתה במקום לא גילתה ממצאים לשלדי ילדים. כן נמצאו שלדים של אנשים בוגרים, כך שייתכן שמדובר במיתוס ולא בפרקטיקה שהייתה מקובלת הלכה למעשה.{{הערה|http://www.anthropologie.ch/d/publikationen/archiv/2010/documents/03PITSIOSreprint.pdf}}
בגיל הרך קיבל הילד חינוך בסיסי בביתו, אולם כבר בגיל 7 הוא נלקח מרשות הוריו והפך לרכוש המדינה. הילד נלקח ל[[אגוגה]] - אימון ארוך, דמוי טירונות, שנמשך עד הגיעו לגיל 20. במהלך האימונים הוא זכה גם להשכלה כלשהי ב[[מתמטיקה]], ב[[ספרות]] וב[[מוזיקה]], אך עיקר זמנו הוקדש לאימוני [[ספורט]] ו[[צבא]]. בין השאר התחרו ביניהם הצעירים הספרטנים ביכולת לסבול את מכותיהם של המדריכים. המכות והאימונים הגופניים המפרכים לא היו מספיקים לדעת הספרטנים והם הוסיפו לקשיי הטירונים בכך שלא נתנו להם מספיק [[אוכל]]. היו מצפים מהם לגנוב את מזונם, אך אם נתפסו, הוכו קשות. ידוע סיפור של ספרטני צעיר שצד בבוקר [[שועל]] ולא הספיק להסתירו באוהל או להורגו עד שנקרא למסדר. הוא הסתיר את השועל מתחת ל[[כיטון]] (מעין חולצה רחבה) ועמד ללא תנועה בזמן שהמפקדים סרקו את השורות. הפציעות שגרם לו השועל היו כה חמורות, שהוא נפטר לאחר זמן קצר.
בהגיעו לגיל 20 שולב הספרטני הצעיר בכוח הלוחם של הפוליס והתקבל כחבר באחד המועדונים של העיר. כל מועדון כלל כ-15 חברים שסעדו ביחד, נלחמו ביחד, ישנו ביחד ועוד. כל אזרח היה חייב להיות חבר באגודה שכזו. בהגיעו לגיל 30 קיבל את מלוא זכויות האזרח. הפיקוח על חיי האזרחים, ובמיוחד המעקב על ההלוטים הופקדו בידי [[משטרה חשאית]], ה[[קריפטיה]]. ספרטה היא הפוליס היחידה ביוון שהייתה בעלת משטרה חשאית.
שורה 229 ⟵ 226:
הבעיה העיקרית עם ה[[מחקר]] על ספרטה הם המקורות שהגיעו לידינו ממנה. בפרט לחיבוריו של [[קסנופון]], יתר החיבורים נכתבו בידי אנשים שחיו מחוץ לספרטה. במהלך [[המאה ה-6 לפנה"ס]] ספרטה החלה להיסגר{{הערה|דבורה גילולה, קסנופון, מדינת הספרטנים, ירושלים (2011) עמ' 80.}} ובאופן רשמי היא לא אפשרה לזרים להיכנס אליה או לספרטנים לצאת ממנה.{{הערה| Paul Cartledge, the Spartans, an Epic History (New York, 2002), p.22}} היא אף נהגה בגירוש זרים, [[קסנלאסיה]] (ξενηλασία), מחשש שאלו ישפיעו לרעה על האוכלוסייה בה, {{ציטוטון|אני מודע לכך שלפנים גורשו הנכרים ואסור היה להתגורר מחוץ לספרטה, לבל ידבקו באזרחים דרכי הנכרים}}.{{הערה|קסנופון, מדינת הספרטנים, מקטע י"ד, 4, תרגום בידי דבורה גילולה, מדינת הספרטנים, לעיל, עמ' 43. ראו גם פלוטארכוס, מנהגים של ספרטנים, מקטע 20}} הספרטנים לא צפו ב[[קומדיה|קומדיות]] או [[טרגדיה|טרגיות]], {{ציטוטון|לבל יצטרכו להאזין לאנשים המדברים כנגד החוקים}}.{{הערה|פלוטארכוס, מנהגים של ספרטנים, מקטע 33 תרגום בידי דבורה גילולה, פלוטרכוס, ספרטה, אמרות ומנהגים (ירושלים, 2011), עמ' 99.}} יתרה מכך, מאחר שהחיים בספרטה הוקדשו לרוב לאימון וללחימה, הייתה נהוגה חשאיות יתרה{{הערה|תוקידידס, המלחמה הפלופונסית, ספר ה, 68}} והפצת שמועות כזב על התנהלותה הפנימית. אלו אשר חיו מחוץ לספרטה לא יכלו לדעת מה באמת התרחש בה. בלשון אחרת, כל המידע על ספרטה הוסווה או התקבל מגורם שלישי. אולייר (Francois Ollier) טבע בשנות השלושים של המאה ה-20, את המונח "le mirage spartiate".{{הערה|Raphel Sealy, Women and law in classical Greece (Carolina, 1990), p.82}} ולכן עד היום יש לחילוקי דעות בנוגע לזהותה האמיתי של ספרטה.{{הערה|Sarah B. Pomeroy, Sparta Women, (New York, 2002), p.8}}{{הערה|Cartledge, op. cit p.32}}
בעיה נוספת עם המקורות הוא תארוך החיבורים וכתיבתם. ספרטה הגיעה לשיא עצמתה במהלך התקופה הקלאסית, לאורך המאה ה-6 עד המאה ה-4 לפנה"ס, שבהן היה שינוי משטרי ותרבותי בחברה. ספרטה החלה לאבד את ערכיה בתקופה הקלאסית. כספונון בעצמו עמד על השינויים, {{ציטוטון|אם ישאל אותי מישהו, אם נראה לי שחוקי ליקורגוס לא השתנו גם היום, לא אוכל לומר זאת בבטחה}}.{{הערה|מדינת הספרטנים, לעיל י"ד, 1-7}} אוכלוסייתה הקטנה שמנתה בשיאה לא יותר מעשרת אלפים איש, בקלות יכלה לאבד את ערכיה עם כניסתם של רעיונות. רעיונות אשר נכנסו אליה בעקבות המערכות הצבאיות המרובות של ספרטה מחוץ לשטחה בהתאם לשלטונות אחרים כמו רוסיה.{{הערה|J.N. Westwood, Endurance and Endeavour: Russian History 1812-2001, Oxford, 1991, p..8}} בנוסף, לספרטה נכנסו זרים: תלמידים, עבדים ושוהים חיצונים. קסנופון עצמו היה זר. [[סימונידס]], [[אופוליס]], [[קרטינוס]] והורטודוס ביקרו בה.{{הערה|מדינת הספרטנים, לעיל עמ' 80}}
קסנופון כתב במהלך המאה הרביעית לפנה"ס וחי בספרטה. אריסטו גם הוא כתב במאה הרביעית לפנה"ס אבל לא התגורר בספרטה. פלוטארכוס כתב במאה הראשונה לספירה ואומנם ביקר בספרטה אבל הפרשי הזמן השפיעו ללא ספק על אמינות חיבורו. כאמור, יש לקחת בחשבון את השינויים שחלו בחברה. אומנם ספרטה המשיכה להיות סגורה עד לתקופת מלכותו של [[אגיס הרביעי]]{{הערה|שם=POMIX| Pomeroy, op. cit p. IX}} אבל בפועל ספרטה הייתה סגורה פחות מכפי שמצטיירת. היא עברה שינויים חברתיים, כלכלים ושלטוניים בדיוק כפי שכל חברה אחרת עוברת במהלך השנים. לא תמיד ברור על איזה תקופה מתמקד המחבר. למשל פלוטארכוס מציע פיסות מידע, כמו נישואים, שסותרות זו את זו אלא אם כן, הוא התייחס לנהלים שהתממשו בתקופות שונות.{{הערה|שם=POMIX}}
שורה 239 ⟵ 236:
==לקריאה נוספת==
* [[משה עמית]]. '''תולדות יוון הקלאסית'''. ירושלים, [[הוצאת מאגנס]], תש"ן.
* [[קסנופון]]. '''מדינת הספרטנים'''. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש [[דבורה גילולה]]. ירושלים, הוצאת מאגנס, 2011.
| |||