תקופת המחסור בחשמל – הבדלי גרסאות

באביב [[1951]] הוביל הפער בין הביקוש לחשמל ליכולותיה של חברת החשמל לספקו למשבר הספקת חשמל, שהגיע לשיאו בקיץ [[1952]]. היו שלושה גורמים מידיים למשבר באביב 1951: קלקול באחת הטורבינות שתיקונה דרש זמן רב יותר משצפו תחילה, דחייה בהספקת טורבינה שהוזמנה באנגליה{{הערה|{{על המשמר||יונהג שבוע-עבודה של חמישה ימים|1948/04/18|00112}}}} וכן גידול רב בצריכת החשמל בשנת 1950, בין היתר בגלל בצורת שהצריכה השקיה רבה מהרגיל. משטר של קיצוב בהספקת החשמל{{הערה| {{מעריב|מ. מייזלס|מיצרך חדש נכנס למסגרת הקיצוב: החשמל|1951/04/21|00200}}}} הוחל על כל צרכני החברה - משקי בית, תעשיינים וחקלאים{{הערה|{{דבר||בשבוע הרביעי לקיצוב החשמל|1951/06/04|00504}}}}. אזרחים נדרשו להגביל את הצריכה בשעות הבוקר והצהריים ופקחים של חברת חשמל ביקרו בבתים ופיקחו על אכיפת איסורים אלה, מי שהוכרז 'עבריין מועד' היה צפוי לעונש של ניתוק הספקת החשמל{{הערה|{{מעריב||רבים נענשו בהפסקת החשמל|1951/12/26|00304}}}}. בתעשייה הונהגו משמרות ייצור, ובחלק מימות השבוע עבדו במפעלים בשעות הלילה במקום בשעות היום. החל משנת 1952 הסדירה הממשלה באמצעות חקיקה לשעת חירום את חוקי העבודה כדי להתיר עבודה בשעות הלילה, והסכמים בין התאחדות בעלי התעשייה לבין ההסתדרות הסדירו את שאלת שכר העובדים בשעות הלילה{{הערה|{{קול העם||נחתם חוזה על שעות העבודה בשעות בקשר לצמצומים החדשים בחשמל|1951/10/16|00404}}}}. בעקבות הפסקות חשמל נפגעה לעיתים תכופות גם הספקת המים לצרכנים. אמינותה של החברה נפגעה קשות וגם הממשלה זכתה לקיתונות של ביקורת{{הערה|קתדרה דוד לוי-פאור הלאמה במתח נמוך: הנסיבות, השיקולים והתהליך שהובילו להלאמת חברת החשמל הארץ-ישראלית 105, ספטמבר 2002, עמ' 124}}.▼

בשנת 1953 הגיעו לארץ הגנרטורים להם נזקקה החברה {{הערה| {{מעריב||בא הקץ למצוקת החשמל|1953/05/10|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1953%2F05%2F10&id=Ar00212&sk=96CC8A1A}}}} והספקת החשמל הפכה לסדירה יותר {{הערה|{{דבר||מובטחת אספקה תקינה של חשמל לצרכי הארץ|1953/11/12|002045600204}}}}. אולם העובדה שהועדה שבראשות הופיין המליצה להלאים את החברה וכשלונה של חברת החשמל לגייס בכוחות עצמה את המימון הנחוץ לה, גרמו לממשלת ישראל להאמין שאין מנוס מהלאמת החברה.▼