בריכת רם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
[[קובץ:Lake Ram093a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת רם והחרמון]]
[[קובץ:Ram081.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הברכה לעת ערב]]
'''בְּרֵכָת רָם'''{{הערה|[http://amudanan.co.il/#lat=793193&lon=271864 מפת סימון שבילים 1:50000 הכלאסיתהקלאסית]<!-- במפה החדשה אין ניקוד -->|}} או '''בְּרֵיכָת רָם''' (נֶהֱגֶה לעיתים ובטעות "בִּירכָּת רם", לפי ה[[ערבית]]) היא [[אגם]] טבעי בצפון-מזרח [[רמת הגולן]], ליד ה[[יישוב|יישובים]] ה[[דרוזים|דרוזיים]] [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]] ו[[מג'דל שמס]]. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל [[יוסף בן מתתיהו]] היא מכונה "הפיילה" – הקערה. צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הברכה מתפקדת כמאגר מים, ובמימיה משקים גידולים באזור. השם המקובל בערבית למקום הוא ״בח׳ירת מסעדה״ על שם הכפר הדרוזי הסמוך.
 
בברכה נמצאה [[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמית]] [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] חשובה ביותר. צלמית "[[ונוס מברכת רם]]" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
 
==גאולוגיה==
ברכת רם נמצאת בקצה הצפוני-מערבי של ה[[שדה געשי|שדה הגעשי]] [[שדה א-שמה|חארת א-שאם]], סמוך לגבול [[שפכי בזלת|שפכי הבזלת]] ה[[פליסטוקן|פלייסטוקניים]] של צפון רמת הגולן עם מדרונות [[החרמון]]. הברכה היא [[מאר (גאולוגיה)|מאר]] – [[לוע הר געש|לוע]] התפוצצות של [[הר געש]] – שלועו התמלא או היה רווי במי תהום. אגן הברכה [[אובל]]י שממדיו 1,000-1,200 מ', והוא שקוע ביחס לסביבתו כ-30-120 מ'. בתחתיתו מצויים [[סלע פירוקלסטי|סלעים פירוקלסטיים]] ועליהם [[משקע (גאולוגיה)|משקעים]] בעומק של כ-90 מ', המכוסים במים רדודים – כ-10 מ'. מתחת לאגן מצויה בזלת בעובי של לפחות 180 מ', הממלאת את חלל ה[[דיאטרם]].{{הערה|1=[https://efc673d7-a-9904136e-s-sites.googlegroups.com/a/igs.org.il/igs/contact/ft/sywry-hhbrh-2009/2009-trip-2.pdf?attachauth=ANoY7crpqkVlr5Z46tW5kManFrw8nGZM2ENqH-pWFdRArkcrISVnsvWVZxhSp6Z1twlfl30wLdIRu3UeqKfgLw1jpltJZ-mDhfsTGXxLK1Rip33l-VGiMTz5_3yYCdNJ-Gf4OE_IfcSxppEWOBtENOqotSUIxs85_IU2VRJKVvDH-ydJKhnui1O0pVdMwvHT7yMty8ICE2tlaAlt2DU9InV1Ue__VKrvy4jYSsOxYcNKt3sKykCIWOAoTvmtv8XU3qRvhpqWU-pU&attredirects=0 מידות האגן]}}
 
===היסטוריה גאולוגית===
להיסטוריה הגעשית של ברכת רם קדמה [[השקעה (גאולוגיה)|השקעת]] [[סלע משקע|סלעי משקע]] ב[[ים טתיס]]. הסלעים שהושקעו הם [[אבן גיר]] ו[[פצלים]] מה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]], [[אבן חול]] מ[[קרטיקון תחתון]] וסלעי משקע של ים רדוד כאבן גיר, [[קירטון]], [[דולומיט]] ו[[צור (סלע)|צור]] מתחילת [[קרטיקון עליון]] ועד ה[[אאוקן (גאולוגיה)|אאוקן]]. סלעים אלה התרוממו כתוצאה מתהליכי הקימוט שיצרו את [[הקשת הסורית]] בעת סגירת ים טתיס, בשל התנגשות [[הלוח האפריקאי]] ו[[הלוח הערבי]] ב[[הלוח האירו-אסיאתי|לוח האירו-אסיאתי]].
 
אגן הברכה ממוקם במוצא [[בקעת יעפורי]] – עמק קדום (שקע רם) שהתמלא ב[[סלע]]י [[בזלת]], שבתוכו התפתח [[חרוט געשי|חרוט]] [[סקוריה]]. השלב הבא בהתפתחותו הוא היווצרות הדיאטרם ובראשו הלוע כתוצאה מ[[התפרצות געשית#התפרצות פריאטו-מגמטית|התפרצויות פריאטו-מגמטיות]], שהתרחשו כאשר [[מאגמה]] באה במגע עם [[מי תהום|מי התהום]] של בקעת יעפורי. בדרום המאר מצוי [[העתק]], שכיוונו מקביל לשורת תלי הסקוריה ה[[פליסטוקן|פליסטוקניים]] של קו התלים המזרחי, שבקצהו הצפוני מצויה ברכת רם. מוצע כי מישור ההעתקה לוקח חלק במערכת ה[[הידרולוגיה|הידרולוגית]] של בקעת יעפורי – ושהוא אפשר את המפגש בין המאגמה ומי התהום, מפגש שיצר את ההתפרצויות הפריאטו-מגמטיות שחלו בחלון הזמן שלפני כ-15115-166 אלף שנה.{{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/Students%20theses/Shaanan-Uri-GSI-13-2009.pdf פרק זה מבוסס על עבודתו של אורי שאנן, "מאאר בריכת רם", 2009]}}
 
===מסלע===