אסון פתע רב-נפגעים – הבדלי גרסאות

המערכת מנצלת את פרק הזמן בין שני סוגים של [[סייסמולוגיה|גלים ססמיים]], גל ה-P, המהיר יותר שאינו גורם להרס הנקלט על ידי חיישני מערכת ההתרעה ומפעיל, בין שאר יכולותיו, כריזה קולית, המקדימה, בתלוי במרחק ממוקד הרעש ובעוצמתו, בכמה עשרות שניות בודדות את גל ה-S ההרסני, ובכך מגדיל את סיכויי השרידות באפשרו, בכפוף לאתר בו הוא מותקן, ותרגול, הימלטות לשטח פתוח, כניסה למרחב מוגן וכיוצא בזה. החל בשנתבספטמבר 20182017{{הערה|[https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04121.pdf מידע בנושא יישום החלטת הממשלה על הקמת מערכת התרעה מפני רעידות אדמה בישראל, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 26 בנובמבר 2017]}} נפרסת לאורכהלאורכו של העתק ים המלח ([[הערבה]], [[בקעת ים המלח]] ו[[בקעת הירדן]]) מערכת ההתרעה הארצית "תרועה"{{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/?CategoryID=540 מערכת "תרועה"]}} למתן התרעה קצרת מועד לרעידת אדמה בישראל. במקביל לפיתוח המערכת הארצית, התקין משרד החינוך 3502900 מערכות התרעה מקומיות בבתי ספר שגם הן אמורות לזהות גלים לא הרסניים של רעידות אדמה. כמו כן הוחלט שבכל מוסד חינוכי חדש תותקן מראש מערכת כזאת. הכוונה היא להתקין מערכות מקומיות בכל 1,600 בתי הספר שהוקמו לפני 1980, השנה שבה נכנס לתוקף התקן הישראלי לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה, ובבוא היום לאחר כיול המערכת הארצית לחבר אליה את המערכות המקומיות.