הבדלים בין גרסאות בדף "מציאות מדומה"

הוסרו 23 בתים ,  לפני 3 שנים
זוטות
(זוטות)
{{פירוש נוסף|נוכחי=סימולציה ממוחשבת של סביבה|אחר=אלבום של הזמר אבי מסיקה|ראו=[[מציאות מדומה (אלבום)]]}}
[[קובץ:VR-Helm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אימון [[מצנח|צניחה]] במציאות מדומה ב[[הצי האמריקני|צי האמריקני]]]]
[[קובץ:Woman Using a Samsung VR Headset at SXSW 2015 (2015-03-15 14.10.24 by Nan Palmero).jpg|ממוזער|אישה משתמשת במשקפיי מציאות מדומה]]
'''מציאות מדומה''' (ב[[אנגלית]]: '''Virtual reality''', ובקיצור '''VR''') היא [[סימולציה]] של סביבה, המתבצעת באמצעות [[מחשב]], קונסולה ייעודית או טלפון נייד, באופן הנותן למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה ה[[מציאות]]ית אותה מדמה המחשב. מציאות מדומה משמשת לצורכי [[בידור]], ללימוד, ול[[אימון]].
 
הסביבה המדומה יכולה לדמות סביבה שבאמת קיימת בעולם הממשי, כמו סימולציות עבור טייסים או אימוני קרב, או לדמות סביבה דמיונית לחלוטין.
 
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בעולם המציאות המדומה, וכיום ניתן לקבל את חווית המציאות המדומה בשתי דרכים עיקריות:
* שימוש בטלפון הסלולרי תוך הצבתו בתוך מתקן מיוחד בדמות משקפיים שנועד לצורך הדמיית המציאות.
* שימוש בקונסולה ייעודית המכילה משקפיים מיוחדים הכוללים את החומרה הנחוצה להדמיית המציאות ברמה גבוהה בהרבה מהעבר.
[[קובץ:Boy wearing Oculus Rift HMD.jpg|ממוזער]]
 
 
== התפתחויות בתחום ==
עולם המציאות המדומה משתנה ומתפתח במהירות בשנים האחרונות. בשנת 2015 רכשה [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] את חברת הסטרטאפ [[Oculus VR]] {{אנ|Oculus VR}} בסכום של 2 מיליארד דולר. חברה זו פיתחה משקפי מציאות מדומה מתקדמים בשם [[אוקולוס ריפט|אוקולוסט ריפט]]. צעד זה נתן דחיפה לתחרות עצומה בענף, בו חברות ענק כמו: [[חברת Google|Google]], [[HTC]], [[Sony]], [[Microsoft]] ו-[[Samsung]] מפתחות משקפי מציאות מדומה בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. בשנת 2014 השיקה גוגל מוצר העשוי מקרטון בלבד הקרוי בשם [[גוגל קארדבורד]], שבו יכול לשבת למעשה כל מכשיר בעל מערכת אנדרואיד ואפליקציה ייעודית. בכך למעשה הנגישה גוגל את חווית המציאות המדומה להמונים ובעלות נמוכה. עד למרץ 2017 נמכרו כ-10 מיליון פריטים של Google Cardboard.
 
פריצת דרך נוספת בתחום היא השימוש ההולך וגדל בטכנולוגיית צילום ב-360 מעלות, בתמיכת ענקיות הסרטונים - פייסבוק וגוגל ([[יוטיוב]]). בדרך צילום זו ובשימוש במשקפי תלת המימד - תהיה לקהל אפשרות של "להרגיש בתוך" הסרטונים, מה שיעניק נפח חדש ומרענן לסרטונים המופצים ברשת.
 
==אמצעי קלט ופלט==
רוב סביבות המציאות המדומה מבוססות בעיקר על חוויות ויזואליות, המוצגות על מסך הקרנה או דרך עדשות סטריאוסקופיות, אך ישנן גם סימולציות הכוללות מידע חושי נוסף כגון קולות וצלילים הבוקעים מרמקולים, ואף תנועות הנוצרות באמצעות הושבת הגוף על משטח שתנועתו מבוקרת על ידי המחשב ואביזרים שונים הנוגעים במשתמש. הלכה למעשה, קשה מאוד ליצור חוויה משכנעת של מציאות מדומה בעזרת מחשבים ביתיים, בעיקר עקב מגבלות טכניות של עוצמת החישוב של מעבדי המחשב או [[רזולוציה|רזולוציית]] התמונה.
 
רוב סביבות המציאות המדומה מבוססות בעיקר על חוויות ויזואליות, המוצגות על מסך הקרנה או דרך עדשות סטריאוסקופיות, אך ישנן גם סימולציות הכוללות מידע חושי נוסף כגון קולות וצלילים הבוקעים מרמקולים, ואף תנועות הנוצרות באמצעות הושבת הגוף על משטח שתנועתו מבוקרת על ידי המחשב ואביזרים שונים הנוגעים במשתמש. הלכה למעשה, קשה מאוד ליצור חוויה משכנעת של מציאות מדומה בעזרת מחשבים ביתיים, בעיקר עקב מגבלות טכניות של עוצמת החישוב של מעבדי המחשב או [[רזולוציה|רזולוציית]] התמונה.
 
אמצעי [[קלט]] שאינם דומים לאלה של מחשב כגון אמצעי קלט הדומה להגה של מכונית, לחרב או לפרי. השימוש ב[[מערכת זיהוי דיבור]] מסייע גם הוא ליצור אשליה שהמשתמש אינו מתעסק עם מחשב. ישנם מכשירים נוספים המעוצבים לשם כך במיוחד כמו "[[כפפת-סייבר]]" ואמצעי קלט העוקבים אחרי חלקים מגוף המשתמש שפותחו עבור נכים קשים כ[[טכנולוגיה מסייעת]] או שפותחו עבור המציאות המדומה ואומצו על ידי הנכים.
 
== ביקורת ומגבלות ==
לצד השבחים להישגים הטכנולוגיים של משקפי ה-VR, נמתחו כמה וכמה ביקורות על הסכנות האפשריות הטמונות בשימוש במשקפי VR בהקשרים שונים, בעיקר בהבט של פגיעה{{הערה|{{ynet|ליאור קורן, dtown|VR - טכנולוגייה מרהיבה, אבל גם מסוכנת|4773790|3 במרץ 2016}}}} ביחסים החברתיים, סכנת הניתוק הגובר מהמציאות הממשית (אסקפיזם) ויצירת מצב שבו תהיה זמינות מטרידה ל'תכנות מח'. כמו כן נטען שמצב שבו קבוצה של משתמשים במשקפי VR [http://tech.walla.co.il/item/2937192 מזכיר] [[טוטליטריזם|משטרים טוטליטריים]], וכי שימוש במשקפיים כאלו בבתי-ספר מנוגד למהותם החינוכית-חברתית{{הערה|נדב ברמן-שיפמן,
[https://nadavberman.files.wordpress.com/2016/02/d798d79bd7a0d795d79cd795d7a6d799d794-d79cd790-d791d791d799d7aa-d7a1d7a4d7a8d7a0d7951.pdf ּּטכנולוציה - לא בבית ספרנו], '''[[עמודים (כתב עת)|עמודים]]''', טבת - אדר א' תשע"ו}}.
 
בנוסף נמצא, כי משתמשים רבים מקבלים הרגשה של [[סחרחורת]] לאחר שימוש במתקני המציאות המדומה, תחושה שבמקרי קיצון אף נותרה אצל משתמשים למשך שעות ארוכות אחרי שעזבו את המתקן הבידורי. מדובר בעיקר על אמצעי בידור עם משקפי הקרנה וריצפה נעה. אולם הסתבר שאם מעכבים את הצרכן אחרי השימוש במכשיר למשך כרבע שעה של מנוחה, הבעיה נפתרת על פי רוב.
 
כיום, בשל הפיתוחים הרבים בתחום והקטנת המכשירים לגודל טלפון נייד, מרבית תופעות הלוואי האמורות צומצמו משמעותית - למעט סחרחורות קלות לזמן קצר לחלק מן המשתמשים.
 
בעיה נוספת היא רוחב הפס. מכיוון שסרטוני מציאות מדומה מעניקים למשתמש חוויית 360 מעלות, העברת המידע באיכות גבוהה, בעיקר בשימוש ב[[הזרמת מדיה]] (סטרימינג) למכשיר הנייד, דורשת רוחב פס רחב הרבה יותר מזה של סרטון וידאו רגיל, וחיבור רשת מוגבל עשוי לגרום לתמונה מפוקסלת, לא מסונכנרת או קטועה, עובדה שפוגעת בחוויית הצפייה.
 
==מציאות רבודה ==
ספרים וסרטים רבים ב[[מדע בדיוני]] סבבו סביב דמויות אשר "נלכדות במציאות מדומה". הדוגמה המודרנית הראשונה לכך היה ברומן Simulacron-3 של דניאל .פ. גלואיי (Daniel F. Galouye), אשר הפך למחזה טלוויזיה בגרמנית תחת השם "עולם על חוט" ((Welt am Draht). סרטו של סטיבן ליסברג'ר (Steven Lisberger), [[טרון (סרט)|טרון]] (TRON) היה לסרט ההוליוודי הראשון שבחן את הרעיון, אשר הפך פופולרי לאין שיעור בסרטם של [[האחיות וצ'אוסקי]] מ-[[1999]], [[מטריקס]].
 
הקומדיה מ-[[1994]] National Lampoon's Last Resort, גם היא משמעותית בנושא, בהציגה מציאות מדומה המשתלבת במציאות ממשית, לעיתים באופן שאינו ניתן להבחנה. העניין מצוי גם בסרט [[ספיי קידס]] 3.
 
ב-1994 עד 1996 הופקה סדרת טלוויזיה של [[חיים סבן]] (היוצר של ה"[[פאוור ריינג'רס]]") בשם: "VR Troopers" סדרה שמדברת על שלושה נערים אינטליגנטים שנבחרו כדי לעצור את הרשע בעולם הווירטואלי הם שמים חליפות מיוחדות שיכולים לעבור מהמציאות לעולם הווירטואלי.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מציאות מדמה}}
* {{אנשים ומחשבים|אמיר עוז|מציאות אחרת: מה VR מציע לעולם האמיתי?|262751|26 במרץ 2018}}
* {{הארץ|נירית אנדרמן|הטכנולוגיות החדשות שישנו את פני הקולנוע: ברוכים הבאים לעולם שבו הסרטים מתרחשים סביבכם ובכיכובכם|1.2854298|18 בפברואר 2016}} {{סרטונים}}
* {{הארץ|דן אבן|החולה המדמה|1.1582250|4 בדצמבר 2011}}
* {{TheMarker|גיא גרימלנד|פוחדים מטיסות? תוכנת מציאות מדומה תסייע לכם להתמודד עם הסיוט|1.1755488|4 בדצמבר 2007}}
* {{כלכליסט|גבע קרא־עוז|מציאות דמיונית או דמיון מציאותי|3385367|7 בינואר 2010}}
* {{הארץ|שירה מייקין|האם מציאות מדומה יכולה להוביל לשלום עולמי?|1.3233605|15 בינואר 2017}}
* {{הערוץ האקדמי||מציאות מדומה - וידאו|1512|02/07/2009}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=QBaOpfSL2YQ Still Skeptical of V.R. - Five Challenges for Virtual Reality] – סרטון הסבר של [https://www.youtube.com/channel/UCCODtTcd5M1JavPCOr_Uydg Extra Credits] {{באנגלית}} {{סרטונים}}
 
== הערות שוליים ==