שארל קלרמון-גנו – הבדלי גרסאות

קלרמון-גנו נולד ב[[פריז]]. אחר לימודיו בבית הספר לשפות מזרחיות (École des Langues Orientales; "אקול דה לאנג אוריינטאל") נשלח ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]] ([[1867]]) כשהוא בן 21 שנה, והחל לשמש כ[[מתורגמן]] ה[[קונסוליה]] הצרפתית ב[[ירושלים]], ומאוחר יותר ב[[איסטנבול]]. בעת שהותו בירושלים התמסר ללימוד אתריה הארכאולוגיים של העיר והארץ, ורכש מוניטין כאחד מחשובי חוקריה של הארץ ושל [[ארכאולוגיה מקראית|הארכאולוגיה המקראית]]. את המוניטין שלו בנה דרך אחד מהגילויים החשובים לארכאולוגיה המקראית, היא [[מצבת מישע]]. קלרמון-גנו אומנם לא גילה את המצבה, אך תרם תרומה חשובה בזיהויה, בחקירתה ובשיקומה ([[1870]]). כמו כן, אחראי קלרמון-גנו לגילוין של שלוש [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] קבר [[עברית|עבריות]] קדומות, בכללן זו שנמצאה ב"[[קבר ...יהו אשר על הבית]]", כתובת ה[[קבר]] ה[[עברית]] הקדומה ביותר והארוכה ביותר שנמצאה ופוענחה.