נקודת תצפית (ספרות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה:טכניקות ספרותיות, ספרות |
Arie~hewiki (שיחה | תרומות) מ טיפטיפה הגהה |
||
שורה 1:
'''נקודת תצפית''' היא מונח ב[[ספרות]] המציין את
==נקודת תצפית משולבת==
החל מספרות [[המאה ה-19]] החלו סופרים להשתמש בנקודת תצפית משולבת (הידועה גם בכינוי '''סיפר משולב'''). מקובל
במקרה של סיפר משולב, הדובר מגביל את מסירת האינפורמציה לנקודת התצפית של דמות מסוימת, ולעתים אף בוחר להשתמש ב[[מבע משולב]] (כלומר, לתבל את לשונו באוצר מלים
ראוי לציין שנקודת תצפית משולבת לא חייבת להיות גלובלית
▲בדוגמא שלהלן, המספר עוקב ממש אחר מבטה של הדמות, והאינפורמציה במשפט נמסרת בהתאם לזמן בו הדמות קולטת אותה.
כמו כן, אין מניעה שדובר, שהוא אחת מהדמויות ביצירה, יגביל
▲ראוי לציין שנקודת תצפית משולבת לא חייבת להיות גלובלית, להתפרש לכל אורך היצירה. כלומר, אין הכרח שמספר, שנצמד לנקודת התצפית של דמות אחת, ימשיך להגביל את עצמו לאותה נקודת תצפית. כמו כן, לא מן הנמנע שהדובר יגביל את עצמו למספר נקודות תצפית שונות לאורך היצירה. בסיפור ''המרקיזה פון או'' של [[היינריך פון קלייסט]], הדובר מגביל את עצמו תחילה לנקודת תצפית של דמות אחת, ולאחר מכן נצמד לנקודת התצפית של דמות אחרת. במקרים רבים לאורך הסיפור, קשה לדעת לאיזו נקודת תצפית בחר הדובר להצמד.
▲כמו כן, אין מניעה שדובר, שהוא אחת מהדמויות ביצירה, יגביל את עצמו לנקודת התצפית של עצמו בעבר. במקרים מסוימים, דובר יכול לספר על עצמו בעבר, אולם להגביל את מסירת האינפורמציה בסיפור בהתאם למה שהוא ידע בעבר. כלומר, במקום לספר את סוף הסיפור מיד (שהרי הוא יודע אותו), הוא בוחר לספר את הסיפור כפי שאירע.
==ראה גם==
|