חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 87:
 
===החומה בתקופה הערבית הקדומה===
בשנת [[1055]] כבשו הסלג'וקים את [[בגדד]], בירתם של ה[[השושלת העבאסית|עבאסים]]. המעשה הכה בתדהמה את מדינות האזור כולו, והעצים מאוד את הדחיפות בשיקום חומות ירושלים. ה[[ח'ליפה]] הפאטימי אלמֻסְתַנְצִר החל במלאכה, ואילץ את הנוצרים והיהודים יושבי ירושלים לתת מכספם לפרויקט. ההיסטוריון הנוצרי [[ויליאם מצור]] מספר שהנוצרים פנו לקיסר ביזאנץ, [[קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, קיסר האימפריה הביזנטית|קונְסטַנְטִינוס מוֹנוֹמָכוֹס]], ובסיועו גייסו את הכספים שנדרשו לשלם.{{הערה|1={{קתדרה|עמיקם אלעד|ערי החוף של ארץ ישראל על פי מקורות ערביים|8.2|8, יולי 1977, עמ' 169.}}}}
 
עקב הדחיפות הרבה, ובשל מקורות המימון המועטים, החליט אלמֻסְתַנְצִר לקצר את החומה, ולהשתיתה כמה שאפשר על שרידי חומות קדומות. מאחר שחומת אאודוקיה בדרום ירושלים חרבה לגמרי, הוחלט להשאיר את עיר דוד והר ציון מחוץ לעיר, כך שהחומה הדרומית תעבור מעתה בתוואי צפוני יותר, בתוך העיר. בפעולה זו חסך אלמֻסְתַנְצִר זמן בנייה וכסף, והקטין את מספר עמדות השמירה שנדרשו לאורך החומה. נקודת התורפה של העיר הייתה החומה הצפונית שניצבה על מישור, ולכן הותקן לאורכה [[חפיר]], שנועד לחסום את הגישה הנוחה של [[איל ניגוח|אילי ניגוח]] אל הביצורים.{{הערה|1=תארוך החפיר הצפוני לתקופה הערבית הקדומה מבוסס על כרוניקות צלבניות מימי המצור שערכו על ירושלים, [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', עמ' 74.}} תוואי החומה, כולל התוואי החדש בדרום העיר, הוא הבסיס לחומת העיר העתיקה של ימינו, ונראה כי נדבכים שונים בבסיסה הם שרידים מהחומה הפאטימית. גם החפיר הצפוני הוסיף לשמש בתקופות הבאות, וניתן עד היום להבחין בו ב[[כיכר צה"ל]] ולאורך החומה הצפונית הנוכחית.