לימפוציט T – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 36:
[[תאי T|תאי '''T''']]  בעלי ספציפיות כנגד אפיטופים עצמיים אשר הצליחו לחמוק מסלקציה שלילית [[בלוטת התימוס|בתימוס]] עלולים להגיב באופן חריף כנגד [[חלבון|חלבונים]] עצמיים, מה שעלול להוביל למגוון מ[[מחלת חיסון עצמי|חלות אוטואימוניות]].
 
למשל, במחלת [[טרשת נפוצה|הטרשת הנפוצה]], [[אפיטופ]]ים עצמיים (שמקורם ב[[רקמת תאים|רקמות הגוף]] הרגילות, במקרה זה הם מהווים חלק [[מיאלין|מרקמת המיאלין)]] מוצגים על ידי קומפלקס ה'''[[MHC|MHCII]]'''  על גביי "[[מערכת החיסון|תאים מציגי אנטיגנים]]" ('''APCs – Antigen Presenting Cells)'''  ובכך תאי '''T'''  מסוג '''[[CD4+]]''' יכולים לזהותם. תאי ה-'''[[CD4+]]''' מזהים בטעות את האפיטופים כאפיטופים מזיקים, ולכן נודדים ל[[בלוטת הלימפה]] הקרובה, משחררים [[ציטוקינים]] פרו דלקתיים וגורמים להפעלת תגובה נרחבת של [[מערכת החיסון]] כנגד מקור האפיטופים – במקרה זה רקמת המיאלין השומרת על [[תא עצב|הנוירונים]]. התגובה החיסונית הקשה גורמת לפגיעה ב[[מיאלין|רקמת המיאלין]] וברקמות רבות נוספות שסביבה. בליהעדר רקמת המיאלין, העוזרת להעביר מסרים חשמליים בגופינו, ישגורמת פגיעהלפגיעה עצבית בדרגות שונות.
 
חלק מהאפיטופים שזוהו עד היום כגורמים למחלה ( על ידי כךבכך שהם מזוהים על ידי תאי ה- '''T''' כאפיטופים של מקור מזיק ומסוכן לגוף) הם אפיטופים מסוג '''MOG35-55''' ו- '''MBP85-99'''. לכן, טיפולים רבים במחלות אוטואימיוניות מהסוג הזה גוררות בין היתר גם פגיעה נרחבת במערכת החיסון ובתאי ה-'''T'''.
 
==ראו גם==