הבדלים בין גרסאות בדף "סופרנובה"

הוסרו 9 בתים ,  לפני שנה
מ
הגההף הסרת תבנית בעבודה
(←‏פיצוץ תרמו-גרעיני: תיקון שגיאות כתיב בקטע מעל והוספת קישור לערך של "ננס לבן".)
מ (הגההף הסרת תבנית בעבודה)
{{בעבודה}}
[[קובץ:SN1994D.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופרנובה SN1994D בגלקסיה NGC 4526 כפי שצולמה על ידי [[טלסקופ החלל האבל]]. הסופרנובה היא הנקודה הבוהקת משמאל למטה]]
'''סופרנובה''' (Supernova) היא תופעה שבה [[כוכב]] מסיבי מתפוצץ משום שהלחץ שה[[היתוך גרעיני|היתוך הגרעיני]] יוצר בו כלפי חוץ אינו מספיק כדי לאזן את כוח ה[[כבידה]] העצמי החזק שלו כלפי פנים. הצופה בתופעה כזו ממרחק של [[שנת אור|שנות אור]] רבות, יבחין כי [[בהירות]] הכוכב גדלה במהירות ובחדות (היא יכולה לגדול פי מיליון ויותר, ואף לעלות על בהירותה של [[גלקסיה]] שלמה). ב־10 השניות הראשונות של התהליך, ה[[אנרגיה]] שמופקת גדולה יותר מהאנרגיה שמפיקים כל הכוכבים בכמה גלקסיות גדולות. פליטת ה[[נייטרינו]] מאותו כוכב בזמן הסופרנובה מוגברת באותה מידה.
 
==סוגי סופרנובה==
בניסיון לסווג את הסופרנובות, אסטרונומים הגיעו לחלוקה על פי [[עקומת האור]] שלהם ועל פי [[ספקטרום בליעה|קווי הבליעה]] היסודות הכימיים שב[[הספקטרום האלקטרומגנטי|ספקטרום האור]] של הפיצוץ. היסוד שלפיו מתבצעת החלוקה הראשונית הוא מימן. אם בספקטרום מופיעים קווי בליעה של מימן, הסופרנובה מוגדרת כסוג II; אם אין, אז היא מוגדרת כסוג I. בתוך כל אחד משני הסוגים הללו, הסופרנובות מתחלקות לעוד תתי סוגים, לפי נוכחות חומרים אחרים ועקומת האור שלהם הסופרנובות מתחלקות לעוד תתי סוגים.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Turatto, M|שם=Classification of Supernovae|שנת הוצאה=(2003)|doi=10.1007/3-540-45863-8_3|קישור=arXiv:astro-ph/0301107}}</ref><ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Cappellaro, E.; Turatto, M.|שם="Supernova Types and Rates"|שנת הוצאה=(2001)|doi=10.1007/978-94-015-9723-4_16|קישור=Bibcode:2001ASSL..264..199C}}</ref>:
 
'''סיווג סופרנובות'''<ref name=":1" /><ref name=":0" />:
 
=== פיצוץ תרמו-גרעיני ===
זו סופרנובה המתרחשת כאשר [[ננס לבן]] סופח אליו [[חומר]] מ[[כוכב]] סמוך או כאשר [[ננס לבן|שני ננסים]] לבנים מתנגשים. עקב כך [[מסה|מסתו]] גדלה, עד שהיא עוברת את הסף הקריטי לסופרנובה - [[גבול צ'נדראסקאר]] (כ־1.44 [[מסת שמש|מסות שמש]]). בעקבות זאת, קורס הכוכב כתוצאה מכוח הכבידה שלו עצמו. אנרגיית הכבידה שלו הופכת לחום עצום ומתחילות בתוכו תגובות גרעיניות. אך בשל מסתו הקטנה (ולכן מעט אנרגיה גרביטציונית), אין להן ויסות והכוכב מתפוצץ. במהלך הפיצוץ נפלט שטף של [[נייטרינו]] ו[[יסוד כימי|יסודות]] חדשים שנוצרו בתהליך ה[[היתוך גרעיני|היתוך הגרעיני]] מתפזרים בחלל.
 
בסופו של דבר, השלבים השונים של התגובות הגרעיניות דומים לסופר נובה "רגילה" (המכונה קריסת ליבה), ולכן הם מובאים בפירוט בהמשך.
 
מכיוון שלסופרנובות מסוג זה יש מסה אחידה, הן יכולות לשמש [[נר תקני|נרות תקניים]] בעלי בהירות אחידה בזמן שהן מתפוצצות, ומכאן חשיבותן הרבה בחקר המרחקים והמהירויות ב[[היקום|יקום]] המוקדם.פיצוץ
[[קובץ:Keplers supernova.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שרידי ה[[סופרנובה 1604]] (צביעה מלאכותית)]]
 
=== פיצוץ קריסת ליבה ===
זו סופרנובה המתרחשת בכוכב מסיבי (שמסתו פי 8 או יותר ממסת השמש), לאחר מספר שלבים של [[היתוך גרעיני]], לאחרולאחר שאוזל ה"דלק" להיתוך הגרעיני של הכוכב.
 
כל עוד נמשך ההיתוך הגרעיני, הכוכב אינו קורס לתוך עצמו, למרות [[כוח הכבידה]] החזק הפועל בין חלקיקים המרכיבים אותו, משום שלחץ ה[[אנרגיה]] הנוצרת בהיתוך הגרעיני מאזן את הכבידה אך זהו תהליך בעל שלבים ברורים, וסוף בלתי נמנע.