106
עריכות
רמב"ם – הבדלי גרסאות
←מורה נבוכים
|
הספר "מורה נבוכים", כמו הגותו של הרמב"ם בכללה, הושפע במידה רבה מה[[תאולוגיה]] ה[[אסלאם|אסלאמית]] המכונה "[[כלאם]]", ובפרט מזרם ה[[מועתזילה]], שדגל בהסברים לוגיים למצוות הדת ולמהות העולם, והסתייג מהסברים מיסטיים. "כלאם", כפי שמעיד שמה, שהוא תרגום לערבית של המונח היווני "[[לוגיקה]]", הייתה אסכולה ששאפה ליישב בין הפילוסופיה ה[[יוון|יוונית]] הקלאסית של [[אפלטון]] ו[[אריסטו]] לבין עקרונות הדת ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]]. "מורה נבוכים" הוא מעין גרסה יהודית של הניסיון הזה, אלא שבניגוד לכלאם, שהכפיפה את מסקנותיה הלוגיות לעמדות הדת הקבועות מראש וקבעה על פיהן את הנחות היסוד שלה, ובדומה לפילוסופים מוסלמים מאוחרים יותר מהם הושפע, כדוגמת [[אבן באג'ה]], עבד הרמב"ם בכיוון ההפוך והכפיף את פירושי הטקסטים המקודשים להיגיון. טענתו התאולוגית הייתה, שכיוון שמקור התבונה האנושית ומקור הטקסט המקודש הוא אחד - האל, לא תיתכן סתירה אמיתית ביניהם.
כתיבת הספר בערבית, שהייתה שפתם של מרבית יהודי העולם באותו הזמן יצרה צורך לתרגמו לעברית עבור [[יהודי אשכנז]]. הספר תורגם לעברית לראשונה בידי ר' [[שמואל בן יהודה אבן תיבון]] מ[[פרובנס]]. תרגום זה בוצע על־פי הנחיותיו של הרמב"ם עצמו, שאף כתב לו מכתב עם פירושיו לספר{{הערה|1=שו"ת פאר הדור להרמב"ם, הוצאת מכון ירושלים סי' קמג, המכתב נכתב בח' תשרי ד'תתק"נ}}. תרגום זה היה לתרגום העיקרי במשך מאות שנים, והוא אף לווה בפירוש נרחב של המתרגם. במרוצת הדורות תורגם הספר למספר שפות (בעיקר [[אנגלית]], [[גרמנית]] ו[[צרפתית]]), ובנוסחים שונים. בתחילת [[המאה ה-20|המאה ה־20]] כתב הרב [[יוסף קאפח]] תרגום מקיף הכולל פירוש מקיף לספר וזכה על כך ב[[פרס ישראל]]. ב-[[2002]] תרגם פרופ' [[מיכאל שוורץ]] את הספר לגרסה מודרנית בתוספת הערות המפנות למאמרים מחקריים
=== איגרות הרמב"ם ===
| |||