שמואל תמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 103:
 
בשנת [[1985]] פרש מתפקיד זה עקב התנגדותו לעסקה המתגבשת שכונתה "[[עסקת ג'יבריל]]" במסגרתה שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה חיילים (חזי שי, נסים סאלם ויוסף גרוף). על העסקה (שבוצעה במאי 1985) נמתחה ביקורת ציבורית עזה. תמיר, שראה בעסקה כבלתי סבירה,{{הערה|[[רונן ברגמן]], '''מדינת ישראל תעשה הכל: הקרב החשאי על השבויים והנעדרים''' (עורך: שחר אלתרמן), אור יהודה: [[הוצאת כנרת|כנרת]], תשס"ט 2009, עמ' 77.}} רצה לפרוש זמן קצר לאחר אישור העסקה בממשלה. שר הביטחון, [[יצחק רבין]], חשש שהתפטרותו של תמיר, שנחשב למנהל משא ומתן קשוח, עלולה להקשיח את עמדתו של ג'יבריל ולכן סירב לקבל את התפטרותו. הוא הצליח לשכנע את תמיר לדחות את התפטרותו עד לאחר ביצוע העסקה.{{הערה|'''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 109.}}
 
פעילותו הרבה בהצלת חיילי צה"ל בודדים תוך ביצוע משא ומתן עם האויב, והסכמה לשחרור מחבלים רבים כל כך עבור זה, העמידו באור אירוני את דעותיו אותם הפגין כעורך דין צעיר שנבנה רבות מהיותו סנגורו של גרינוולד במשפט המכונה "משפט קסטנר", בו טען כנגד קסטנר שמכר נפשו לשטן, כאשר בהגיעו למצב דומה בחר באותן בחירות קשות כמו של קסטנר.
 
תמיר נפטר בביתו בהרצליה פיתוח ב-[[29 ביוני]] [[1987]], ונקבר בבית העלמין [[סנהדריה]] בירושלים.