רוברט אופנהיימר – הבדלי גרסאות

[[ספטמבר|בספטמבר]] [[1922]], החל אופנהיימר את לימודיו [[אוניברסיטת הרווארד|באוניברסיטת הרווארד]]. בתחילת לימודיו, לא היה בטוח באופנהיימראופנהיימר באיזה מסלול אקדמי לבחור והוא לקח קורסים שונים ללא קשר אחד לשני. הוא שקל זמן מה ללמוד ארכיטקטורה, אך מכיוון שאהב יוונית בבית הספר, חשב גם ללמוד לימודים קלאסיים. בסופו של דבר, לאחר מספר חודשים, החליט אופנהיימר ללמוד לתואר ראשון בכימיה.{{הערה|בירד ושרווין, בעמ' 44}} הישגיו האינטלקטואליים לאורך התואר בלטו, אך הוא נותר בודד והתקשה לפתח קשר אינטימי עם נשים. בשנת [[1925]], לאחר שלוש שנים בלבד, סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון, על אף תקופות של דיכאון, התבודדות והסתגרות שאפיינו אותו.{{הערה|איתי נבו, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA 113 שנים להולדתו של רוברט אופנהיימר], מכון דוידסון, 22 באפריל 2017}}

לאחר חופשה קצרה עם חברים באי [[קורסיקה]] שבצרפת במרץ 1926, שב אופנהיימר לאוניברסיטת קיימברידג’, במטרה לפנות לתחומים המופשטים של הפיזיקה התאורטית. בעקבות פגישה עם הפיזיקאי הדני [[נילס בוהר]], שהיה למורה שלו, החליט אופנהיימר בקיץ 1926 לנסוע לעיירהלעיר הגרמנית [[גטינגן]], שם שכן מרכז [[פיזיקה תאורטית|הפיזיקה התאורטית]]. במרכז הכיר אופנהיימר פיזיקאים רבים, חלקם זוכי [[פרס נובל]] ובהם פיזיקאים גרמנים שתרמו בהמשך לפיתוח תגלית [[ביקוע גרעיני|ביקוע האטום]], כשהוזמנושהוזמנו על ידי אופנהיימר בשנת [[1942]] לעבוד איתו במסגרת ”פרויקט מנהטן”. במהלך שהותו במרכז הכיר אופנהיימר את [[ורנר הייזנברג]], מהבולטים שבין הפיזיקאים הגרמנים, שלימים עמד בראש [[פרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית|פרויקט האטום בגרמניה הנאצית]], ופועלו היווה תמריץ לאופנהיימר להקדים אותו בייצור הפצצה.

לאחר [[עליית היטלר לשלטון]] [[ינואר|בינואר]] [[1933]], פוטרו פרופסורים רבים ממוצא יהודי ממשרותיהם בגרמניה. אופנהיימר תרם לקרן סיוע לפיזיקאים שברחו מהמדינה, ובניהםוביניהם מדען שהיה הפרופסור שלו בתקופתו בגטינגן.