אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

[[ספרות האגדה היהודית|אגדות]] מצויות בכל [[ספרות חז"ל]]; ישנם חיבורים שמוקדשים בעיקר לאגדה, כגון: [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]] ו[[ספרות האגדה היהודית#ספרי אגדה עיקריים|אחרים]].

לעומתם, יש גם אגדות רבות המשולבות בספרי ההלכה: ה[[משנה]], ה[[תוספתא]], ה[[תלמוד]]ים ו[[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]].

 

בשל גיוונה והחופש היחסי שניתן בה, הייתה האגדה למקום ביטויים של בעלי הכישרון הספרותי שבין החכמים. כך, דורות רבים הוסיפו על מפעל האגדה, "עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא ומיוחד, עם חִנו שלו ועם יופיו שלו. ויצירה כזו - אי-אפשר שלא יהיה בה הרבה מן הנצחי והעולמי... יצירת מופת לדורות עולם." (מתוך ההקדמה ל"ספר האגדה"). השימוש באמצעים ספרותיים ומתודיים אף גבר בשל תפקידה של האגדה - למשוך את לב העם לדברי תורה ומוסר.

גישה זו, המאפיינת את רוב ההיסטוריונים חוקרי [[תלמוד|התקופה התלמודית]], סוברת כי חלק מסיפורי החכמים מכילים פרטים היסטוריים שניתן לאמת ולזהות אותם. סיפורים אלו יאומתו עם מקורות אחרים המספרים את סיפורי התקופה. לדוגמה: [[היינריך גרץ|היינריך (צבי) גרץ]], היסטוריון בן המאה ה-19, השווה בין כתבי ההיסטוריון [[יוספוס פלביוס]] לכתבי חז"ל ובעזרת שילוב של שני המקורות יצר תמונה היסטורית אחידה. כלומר, גרץ יוצא מנקודת הנחה ששני המקורות הם בעלי חומרים היסטוריים ומקנה להם סמכות זהה.

=== הגישה הספרותית – ===

 

 

==סמכות האגדות ביהדות==

לעומת זאת, הרמב"ם עצמו כתב שאין זו הדרך הנכונה להבין את אגדות חז"ל, שבאמת אגדות חז"ל נאמרו כמשלים לרעיונות פילוסופיים עמוקים.{{הערה|ה[[רמב"ם]], בהקדמה לפירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק ובהקדמה ל[[מורה נבוכים]].}} עמדה זו של הרמב"ם היא חלק מן [[הרמב"ם ורציונליזם|התפיסה הרציונליסטית שלו]], ונקודה זו עמדה במוקד של חלק מן הביקורת שהוטחה כנגד התפיסה.{{מקור}} עם זאת, אחרי הרמב"ם כתבו בדרך זו ראשונים רבים נוספים, שיש אגדות שכוונתם אינה לפשט דבריהם.{{הערה|רבי [[אברהם בן הרמב"ם]], במאמר על אודות דרשות חז"ל; ה[[אבן עזרא]], בהקדמתו לתורה, ה[[רשב"א]], בפירושו לאגדות, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'; רבי [[ידעיה הפניני]], בשו"ת הרשב"א, חלק א', סימן תי"ח; רבי הלל מוורונה, בתגמולי הנפש, דף כ"ה; ר"י אלשקאר, מרכבת המשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט"ו; רבי [[יצחק אברבנאל]], ישועות משיחו, העיון השני, סימן א', וכתב האברבנאל שכך הייתה דרכם של ה[[רלב"ג]], רבי חנוך אלקונסטאנטינא, רבי [[שמואל מוטוט]], ורבי [[לוי בן אברהם בן חיים|לוי בן רבי אברהם]].}} נכתבו ביאורים רבים של אגדות חז"ל כמשלים לרעיונות שונים, בין השאר פירושיהם של [[הגאון מווילנה|הגר"א]], המהר"ל, ו[[הרב קוק|הראי"ה קוק]]. אמנם בין מפרשי האגדות בדרך זו ישנם הבדלים קיצוניים, שיש מהם שפירשו אותם כמשלים לרעיונות פילוסופיים, ויש לרעיונות קבליים, וכל אחד לפי סגנונו שלו.

 

 

==קבצים של מדרשי אגדה==

*{{רמב"י נושא|אגדה|Aggada|אגדה|רשימה=כן}}

*{{רמב"י נושא|‫אגדות חז"ל|Aggada|‫אגדות חז"ל|רשימה=כן}}

*[http://agadastories.org.il/ ספר האגדה: אוצר אגדות חז"ל, גרסת הרשת]

*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/agadot/hagada2-2.htm מאמר על ההגדות] לרבי [[משה חיים לוצאטו]]