נמרוד (פסל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדיוקן עצמי
שורה 35:
דנציגר יצר את "נמרוד" מ[[אבן חול נובית]] אדומה, שהובאה מהעיר ה[[נבטים|נבטית]] [[פטרה]] שבירדן על ידי פועלים ערבים מ[[מפעלי ים-המלח]]. אולם דנציגר הסב את ייעודה. בספר "סיפורה של אמנות ישראל" נטען כי הפסל עוצב משבר אבן של פסל קודם של דנציגר, פסל שנותץ בידי קנאי דתי בחצר בית החולים "דנציגר", שבו שכן הסטודיו של הפסל. מהאבן נוצר, בנוסף ל"נמרוד", גם הפסל "[[שבזיה]]".{{הערה|[[בנימין תמוז]] (עורך), '''סיפורה של אמנות ישראל''', מסדה, 1980, עמ' 139. כנראה מדובר בפסלו של דנציגר "השבועה" ([[1938]], שנעשה לזכר [[דוד נשרי]] ונהרס בחצר הסטודיו; ראו: [[מרדכי עומר]], '''יצחק דנציגר''', מוזיאון תל אביב, 1996, עמ' 94–95. [[גדעון עפרת]] הביע השערה כי מאותה אבן שממנה נוצר נמרוד נוצר גם פסלו של [[יחיאל שמי]] "[[גייחזי]]" (מ[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]]), שאבד עם פינוי [[בית הערבה]] במאי [[1948]], ראו: גדעון עפרת, "הבן האובד של נמרוד", '''[[הארץ]]''', 16 בפברואר 1996; הפרטים מובאים בתוך: מיכאל סגן כהן, '''יחיאל שמי''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1997, עמ' 13–14.}}
 
הפסל הוצג לראשונה בשנת [[1944]] במסגרת תערוכה כללית של אמני ארץ ישראל בבית "[[הבימה]]" בתל אביב. בעקבות הצגתו נמתחה עליו ביקורת רבה, ודצינגרודנציגר אמר ש"כתבו שנמרוד מבטא את הטומאה. הוא אליל",{{הערה|שם=ברזל, ראיון}} אך אחרים ראו בו כנציג של ה[[לאומיות]] היהודית החדשה.
 
במאמר ב"[[הארץ]]" כתב [[חיים גמזו]], ידיד משפחתו של דנציגר, על הצגת הפסל בבניין תיאטרון "[[הבימה]]" ושיבח את מקוריותו וחדשנותו של דנציגר. על הפסל עצמו כתב גמזו כי "מתקבל הרושם כאילו צורת האבן 'התנתה' את צורתה השטוחה בחזה של הדמות. קשה להסכין עם נמרוד הצייד ואיש השדה והיער בעל חזה של שחפן. אולם, ההיוליות שבהבעה ובהופעה הכללית הנם עדות לכישרונו של האמן".{{הערה|חיים גמזו, "התערוכה הכללית ב'בית הבימה'", '''הארץ''', 2.5.1944, מופיע בתוך: '''ד"ר חיים גמזו: ביקורות אמנות''', מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006, עמ' 441.}}