עונג שבת (ארכיון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Milk can used to store documents.JPG|שמאל|ממוזער|150px|אחד מכדי החלב שבהם הוטמנו חלק ממסמכי הארכיון]]
'''עונג שבת''' היה שם קוד ל[[ארכיון]] (מכונה גם '''ארכיון רינגלבלום''') שאסף מידע על יהודי [[גטו ורשה]], [[ורשה]] רבתי וערי [[פולין במלחמת העולם השנייה|פולין]] האחרות בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. הארכיון גם יזם כתיבת עבודות על ההיבטים השונים של חיי הגטו ובכך היה למכון מחקר לצד היותו מיזם מתעד. שמו של הארגון נלקח מהביטוי- "[[עונג שבת (יהדות)|עונג שבת]]" - מצווה ב[[יהדות]] להתענג ב[[שבת]].
==היסטוריה==
הפרויקט הוקם באוקטובר [[1939]] על ידי [[עמנואל רינגלבלום]] (
בנובמבר [[1940]] הרחיב רינגלבלום את המיזם וצירף כמה עשרות אנשי רוח ([[סופר]]ים, [[מורה|מורים]], אנשי ציבור השייכים לזרמים הפוליטיים השונים
הפרויקט שם לעצמו למטרה לשמר תמונה היסטורית שלמה ואמינה של הגטו, כזאת שתעמוד באמות מידה [[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפיות]]. בין מסמכיו תיאורים של המחתרת, ההתנגדות ומה שנודע בדיעבד כסימנים מתריעים לכיליון ([[עיתונות חשאית]], פרוטוקולים מישיבות, סקירות על פעילות הגופים החשאיים היהודיים ב[[גטו]] ועדויות מפי פליטים מגטאות אחרים, [[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] ו[[מחנה שבויים|מחנות שבויים]]), כך גם תיעד את חיי היום-יום של שוכני הגטו והאווירה ברחובותיו (כרזות, [[גלה סקשטיין|ציורים]] ועדויות). המימון לתפעול המיזם הגיע מארגון ה"[[ג'וינט]]".
פעולת הארגון שינתה את כיוונה ביוני [[1942]], כאשר החלו רציחות המוניות באזורים הכבושים במזרח. החל מאותה תקופה ניסו פעילי הארכיון להניח את ידיהם על כל תעודה גרמנית הקשורה לגירוש ולתהליך ההכחדה. בתחילת שנת [[1943]] נגבתה עדות מאחד מניצולי מחנה ההשמדה [[חלמנו]], והועברה ל[[לונדון]]. בעיצומו של גירוש גטו ורשה, רינגלבלום ניסה לשכנע את תושבי הגטו למסור לו את צוואותיהם ויומניהם האישיים המתארים את חייהם בגטו, אבל ניסיון זה הצליח באופן חלקי בלבד, מאחר שרבים חשו שלאחר שנספו יקיריהם, נותרה להם רק כתיבתם. בין היתר השתמרו בארכיון זה והתפרסמו אחר כך חלק מכתבי [[קלונימוס קלמיש שפירא|רבי קלונימוס קלמיש שפירא]] (האדמו"ר מפיאסצנה).
==חברי הארכיון==
בשיא פעילותו כלל הארגון כ 50-60 עובדים בשכר. חברי הארכיון פעלו תחת [[מידור]] כאמצעי זהירות ורובם לא ידעו על היקף הפעילות שלו ועל זהותם של רוב הפעילים.
* [[עמנואל רינגלבלום]]- מייסד ומנהל הארכיון. כתב חומר רב, גייס את מרבית העובדים וכתב קווים מנחים לעבודתם.
* אליהו גוטקובסקי והרש וואסר- מזכירים. חלוקת מלגות קיום לפעילים. קישור בין הארכיון למחתרת הלוחמת.
* מנחם מנדל קון, שייע רבינוביץ', שמואל וינטר, אלכסנדר לנדאו, אליעזר ליפא בלוך, יצחק גיטרמן, דניאל גוזי'ק ואברהם לוין- גיוס כספים, קשרים והגנה על חיי הפעילים.
* יוסף קפלן ו[[שמואל ברסלב]]- חברי השומר הצעיר, הצטרפו ל'עונג שבת' ב-1942.
* הרב [[שמעון הוברבנד]]- מהכותבים המרכזיים והפוריים ביותר, ראש המדור הדתי. העביר לארכיון חלק מכתבי בן דודו- [[האדמו"ר מפיאסצ'נה]].
* מורים: ישראל ליכטנשטיין- מנהל 'בית הספר בורכוב' ברחוב נובוליפקי 68- הסתיר את מרבית הארכיון בבניין בית הספר ובו גם את ציוריה של אשתו- [[גלה סקשטיין]]. ברנארד קמפלמאכר, אהרן קוניסקי, נתן סמולר.
* מנחם לינדר ויז'י וינקלר- סטטיסטיקה ומחקר כלכלי.
* סיסיליה סלפקובה- כתבה מחקרים על נשים בגטו.
* הנריקה לזוברט, גוסטבה יארצקה- כתבו בפולנית. לזוברט כתבה את השיר -'המבריח הקטן' שתורגם ליידיש ולעברית והולחן לאחר המלחמה.
* סופרים ועיתנואים: [[רחל אוירבך]], פרץ אופוצ'ינסקי, שייע פרלה.
* פעילים נוספים: נחמיה טייטלמן, מרדכי שוורצברד, יחיאל גורני, דניאל פליגלמן, בלומה וואסר, דוד גרבר, נחום גז'יוואץ'.
מבין כל חברי הארכיון, שרדו את המלחמה רק שלושה- רחל אוירבך, הרש ווסאר ואשתו- בלומה.
== גורל הארכיון ==
שורה 18 ⟵ 34:
==ראו גם==
* [[רחל אוירבך]]
* [[גלה סקשטיין]], שציוריה נמצאו טמונים בארכיון
| |||