רא"ש – הבדלי גרסאות

בקיץ 1298 פרצו באשכנז [[פרעות רינדפלייש]]. בפרעות הושמדו כ-146 קהילות, ונהרגו עשרות אלפי יהודים, בהם רבי [[מרדכי בן הלל]], קרובו וחברו של הרא"ש מישיבתו של מהר"ם מרוטנבורג, יחד עם אשתו וחמשת ילדיו. בשל ההחמרה במצבם המדיני של יהודי אשכנז ובשל החשש שגורלו יהיה כגורל רבו המהר"ם, החליט הרא"ש לעזוב את ארץ מולדתו ולעבור למקום אחר. על פי מסורת אחת דרש הקיסר אלברכט (יורשו של רודולף הראשון) מהרא"ש לפרוע את סכום הכסף עליו ערב לשם שחרורו של מהר"ם מרוטנבורג, ובשל כך נאלץ לברוח. מסורת דומה מביא ה[[מהרש"ל]] לפיה שמע הרא"ש כי בכוונת הקיסר לתפוס אף אותו ובשל כך התכונן לבריחה{{הערה|מהרש"ל, ים של שלמה. גטין, פרק ד, סימן סו.}}. לשם כך הוא שלח את בנו הרביעי, רבי יהודה, ל[[ספרד]] כדי שיתור לו מקום למגורים. במשך מספר שנים ניסה לסייע בשיקום הקהילות שנפגעו ב[[פרעות רינדפלייש]], ואז בשנת [[ה'ס"ג]] ([[1303]]) מצא שעת כושר לעזוב את גרמניה וברח עם בני ביתו לספרד, מעבר שרושש אותו כספית. הרא"ש עבר טלטולים רבים, אך הקהילות בספרד קיבלו אותו בכבוד גדול. על פי המקורות מאותה תקופה "חכמתו ויראתו האירו פניו" והיה נראה "כמלאך ה' צבאות"{{מקור}} באחד מטלטוליו הגיע למקום מושבו של [[הרשב"א]] ב[[טוליטולהברצלונה]] ([[טולידו]]), שאף הוא קיבלו בכבוד גדול, וקרא לקהילות ספרד לנהוג בו בכבוד גדול {{הערה| [[שלשלת הקבלה (ספר)]] ע"מ [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=29351&sid=d53104d306731d6a4457d6128f8002db קל"ח] }}.

ראשי קהילת [[טולידו]] ([[טוליטולה]]) הזמינו אותו להתיישב בתוכם, ללמד תורה ולעמוד בראש בית דינם. כך מונה לראש בית הדין ולראש הישיבה בטולידו, מינוי המעיד על יוקרתו העצומה, שכן לא היה זה מקובל למנות אדם בן אשכנז לרב ביהדות ספרד.