צביקה פיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור
שורה 36:
בראשית דרכו ספג לעג מהמבקרים אך משהחל להלחין שירים שנחשבו רציניים, ובמיוחד שירי [[משורר]]ים, כ"[[נאסף תשרי]]" (למילותיו של [[נתן יונתן]]), החל לזכות באהדת המבקרים.
 
בגיל 21, בתחילת [[1971]], יצא ה[[תקליט]]ון הראשון שלו, עם לחניו ל"שני תפוחים" (מילים: [[אהוד מנור]]) ו"אני הולך לאן שאן" (מילים: [[יהונתן גפן]]) בעיבוד [[אלכס וייס]] ובליווי [[הצ'רצ'ילים]]. במהלך השנה השלים פיק את [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] שכלל את "אין מדינה לאהבה" (מילים: גפן), "המנהיג" (מילים: מנור), ו"זוהי הדרך שלי" (שכתב מעריץ צעיר של פיק בן 13 בשם מאיר ברקוביץ'). לאלה צורפו הלהיטים "שיער", "אנה אפנה" ו"יש לי חיים". האלבום יצא בתחילת [[1972]] בחברת "סי-בי-אס" והיו בו מרכיבים אופייניים לפיק: שילוב של פופ קליט עם מעברים רוקיים (עם הצ'רצ'ילים, האריות והבמה החשמלית בליווי) לצד שירים לא רוקיסטיים כמו [[דואט]] עם [[אילנה רובינא]]. גם פרובוקציה הייתה שם, עם שירים של גפן שנאסרו לשידור בשל מיניות יתרה ("אחד ועוד אחד"). ב-[[1973]] הופיע פיק גם ב[[פסטיבל הזמר החסידי]] עם השיר "שמע ישראל" (עיבוד ללחנו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות קאליב|קאליב]]) ובאותה שנה גם הלחין את "[[s:שושנת פלאים ברוכת אל|שושנת פלאים]]" של [[שאול טשרניחובסקי]] אותו ביצע במקור [[יוני נמרי]], אך פיק עצמו גם ביצע לאלבומו "פיק" שיצא באותה שנה וכלל גם את "שמע ישראל", "סימנים", "הרקדן האוטומטי" (אותו ביצע עם רותי נבון) ו"איתך ובלעדייך".
 
ב-1974 יצא אלבומו "מה עכשיו?" שכלל את הלהיטים "אני אוהב אותך לאה" ו"רינה טיל" את שניהם הלחין פיק למילותיו של מנור. שנה לאחר מכן יצא אלבום "אריך נגן מס' 4" ממנו יצא להיט אחד בלבד והוא דואט שלו עם [[ג'וזי כץ]] "פרפרה" (מ: גפן).
שורה 42:
לאורך [[שנות השבעים]] זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, בהם "אלבום השנה" ו"[[זמר השנה]]". בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה "מלאך או שטן" שכתב עליו העיתונאי דודו אורן.
 
ב-[[1977]] יצא אלבומו "קליידוסקופ" שכלל את הלהיטים (שיצאו בן 76 ל-77): "דמדומים" (מ: [[מירית שם אור]]), "משהו נשרף לי בלב" (מ: [[משה בן-שאול|משה בן שאול]]), "ערב סתיו יפה" שביצע עם יפה ירקוני (מ: [[נתן אלתרמן]]), "זה קרה לי (מ: מנור), "תחזירי לי את זה (מ: גפן), ו"אהבה בסוף הקיץ" (מ: שם אור), שהיה הלהיט הגדול מאלבום זה ובמיוחד של תקופת [[החופש הגדול]]. בעקבות זכייתו בתואר "זמר השנה" של רשת ג' הלחין את השיר "[[נאסף תשרי]]" ("מת אב ומת אלול") של נתן יונתן שזכה להצלחה ונבחר שנה לאחר מכן כ"שיר השנה" לשנת [[ה'תשל"ח|תשל"ח]]. באותה שנה גם חזר פיק לבמה ולצידה של [[תיקי דיין]] השתתף כשחקן ראשי בסרטו של [[ג'ורג' עובדיה]] "[[בדרנית בחצות]]". בסרט זה שר שני שירים: הדואט עם דיין "טוב להתאהב", ו"בדרנית בחצות". באותה שנה יצאו שירי הסרט על גבי תקליט בעיבודו של ה[[מוזיקאי]] [[קובי אושרת]]. אחר כך באו הלהיטים: "לגור איתו" (שביצעה [[ריקי גל]] ב[[פסקול]] הסרט "[[דיזנגוף 99]]"), "דם חם" (נכתב לזמרת [[שרי (זמרת)|שרי]]), "[[מרי לו (שיר)|מרי לו]]", "[שושנת פלאים", "הרקדן האוטומטי" (דואט עם [[רותי נבון]]), "לא אני הוא האיש", "דמדומים", "אני לא יכולה בלעדייך", "בין האצבעות" (לרותי נבון), "אני אוהב אותך לאה", "אין מדינה לאהבה" (ביצוע מחודש), ואחד הפולחניים מכולם – "מעלה מעלה".
 
פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי [[משטרה]] ושומרי ראש צמודים בכל אשר הלך. בשנת [[1978]] הוציא את האלבום "מוזיקה" אשר מכר למעלה מ-20,000 עותקים בשבוע הראשון והגיע תוך פחות משנה ל-100,000 עותקים, שיא מכירות באותן שנים.