ויקיפדיה

חוק בנק ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954: חבל שאין על זה ערך
אמרפל (שיחה | תרומות)
133 עריכות
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 20:
* פקודת מטבעות קטנות, תש"ט-1948
 
במסגרת [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985]] תוקן סעיף 45 ונוסף סעיף 45א בחוק בנק ישראל,{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//11/law/11_lsr_210438.PDF חוק בנק ישראל (תיקון מס' 15), התשמ"ה-1985], ס"ח 1156 מ-7 באוגוסט 1985}}, ולפיהם אסור לבנק ישראל להדפיס כסף על מנת לממן את הוצאות הממשלה, בניגוד למצב הקיים שבו הממשלה הייתה יוזמת ומחייבת את הבנק לעשות כן.{{הערה|{{וואלה!||בנק ישראל: "אנחנו לא מדפיסים כסף"|1442006|25 בפברואר 2009}}}}. זה היה תיקון משמעותי בהגברת עצמאותו של בנק ישראל כמתכנן [[המדיניות המוניטרית של ישראל]].{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|תוכנית הייצוב במבחן התוצאות|magazine/1.2676372|15 ביולי 2015}}}}.
 
==הצעת חוק בנק ישראל, התש"ע-2010==
בשנות ה-90 פעלו שתי ועדות שעסקו בבחינתו של חוק בנק ישראל: ועדה ציבורית בראשות פרופ' [[צבי זוסמן]] (לשעבר המשנה לנגיד) במהלך כהונת [[יצחק רבין]]{{הערה|{{גלובס|מאת אורה קורן|פרופר וגילרמן: הסתרת דו"ח ועדת זוסמן - פריצת נורמות ציבוריות ותעתוע בציבור|143054|30 במרץ 1997}}}}, וועדה פנימית של בנק ישראל, בראשות ד"ר [[דוד קליין]].{{הערה|{{גלובס|זאב קליין|היסטוריה של ועדות|78750|29 בדצמבר 1998}}}}.
 
בדצמבר [[1997]] מינה ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], בעקבות יוזמה של הנגיד [[יעקב פרנקל]], את הוועדה לבחינת חוק בנק ישראל, בראשות שופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס, [[דב לוין (שופט)|דב לוין]], ותבריה היו פרופ' [[חיים בן-שחר]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]], נגיד בנק ישראל לשעבר [[ארנון גפני]], יו"ר המועצה המייעצת [[שלמה לורנץ]], סגן שר האוצר לשעבר [[יחזקאל פלומין]], פרופ' [[אלכס צוקרמן]] מאוניברסיטת תל אביב ועו"ד [[יעקב רובין (עורך דין)|יעקב רובין]].{{הערה|{{גלובס|זאב קליין והדס מגן|הערכות: רוב לתומכי עמדותיו של פרנקל בוועדה לבחינת חוק בנק ישראל|120441|21 בדצמבר 1997}}}}. הוועדה הגישה את המלצותיה לממשלה בדצמבר [[1998]].{{כ}}{{הערה|[http://www.gimlaim.mof.gov.il/Mof/Dover/MofDoverTopNav/MofDoverSubjects/MofDoverSubjects_1998/MofDoverSubjects_1998_12/Subject2123_1998_12_28.htm התייחסות משרד האוצר לדו"ח הוועדה לבחינת חוק בנק ישראל], באתר של משרד האוצר, 28 בדצמבר 1998}}{{הערה|{{גלובס|זאב קליין|ההמלצה המרכזית: ועדה מוניטרית|163177|21 ביולי 1999}}}}
 
גיבושה של הצעת חוק בנק ישראל, בהתאם להמלצותיה של הוועדה, נמשך שנים רבות. ב-[[15 ביולי]] [[2009]] פורסם תזכיר חוק בנק ישראל,{{הערה|[http://www.mof.gov.il/Units/Lists/List3/Attachments/15/memoBankIsrael.pdf תזכיר חוק בנק ישראל], 15 ביולי 2009}}, שבגיבושו עסקו [[משרד האוצר]] ובנק ישראל בשיתוף עם [[משרד ראש הממשלה]] ו[[משרד המשפטים]]. בפברואר 2010 הניחה [[ממשלת ישראל|הממשלה]] על שולחן הכנסת את הצעת חוק בנק ישראל, ובה הצעה לחוק שיחליף את חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.
 
דברי ההסבר להצעת החוק נימקו את הצורך בחוק החדש:
שורה 44:
החלפתו של חוק קיים בחוק חדש היא צעד נדיר ב[[החקיקה בישראל|חקיקה בישראל]], משום שהדרך המקובלת להתאמתו של חוק לשינויים נדרשים היא עריכת תיקונים בו (וכך נעשה פעמים אחדות גם בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954). החלפתו של החוק משקפת שינוי מהותי ונרחב בתוכנו.
 
במהלך הדיון בוועדת הכספים הוחלף תוכנו של פרק י"ד להצעה, העוסק בשכר עובדי הבנק, בעקבות מאבק שהתנהל סביב פרק זה. מאבק שהובילה יו"ר ועד העובדים הארצי, ניצה קסיר, בתמיכה וסיוע של [[עופר עיני]] יו"ר [[ההסתדרות הכללית]] ו[[ציון שמע]], מחזיק תיק הבנקים וחברות הביטוח בהסתדרות. הרקע למאבק היה ניסיון של הנהלת בנק ישראל, בסיכום עם האוצר, להכניס לחוק בנק ישראל מנגנון קביעת שכר המדיר מהתהליך את ועד העובדים וההסתדרות, הכנסת הליך בוררות חובה (שיימשך כמעט שנה) וקביעת מנגנון שימנע מהוועד לנקוט בעיצומים.{{הערה|שם=לביא|{{ynet|צבי לביא|חוק בנק ישראל החדש עבר בכנסת פה אחד|3863722|17 במרץ 2010}}}}{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3390629,00.html
| title = הנהלת בנק ישראל תכנס אחר הצהריים פגישה דחופה עם ועד העובדים
| newspaper = כלכליסט - www.calcalist.co.il
| access-date = 2016-10-20
}}}}.
 
דברי ההסבר להצעת החוק עוסקים בשיקולים לקביעת פרק זה: כדי שלא לפגוע למעלה מן הנדרש בעקרון עצמאות הבנק המרכזי, מחד גיסא, ולהבטיח בקרה נאותה על שכר עובדיו, מאידך גיסא, מוצע לקבוע מנגנון לקביעת שינויים בשכר עובדי הבנק ולבקרה על כך. נוסף על אישור השינויים בשכר של עובדי הבנק בידי המועצה, שהרכבה ואופן מינוי חבריה מהווים בקרה ציבורית בעניין זה, מוצע גם כי תוקם ועדה מקצועית לענייני שכר, שתחליט בנוגע לחילוקי דעות, ככל שיהיו, בין שר האוצר לבין הבנק לגבי השינויים הנדרשים בשכר או לגבי קיומן של חריגות שכר.
 
תיקון נוסף בהצעה הוכנס ביוזמתה של ח"כ [[שלי יחימוביץ']], והוא הוספת "צמצום פערים חברתיים" ליעדי הבנק. יעד זה נוסף חרף התנגדות הנגיד, [[סטנלי פישר]], שטען שאין לו כלים להגשמתו.{{הערה|שלי יחימוביץ', [http://www.shelly.org.il/node/3459 הנגיד לא אהב את זה, אבל שיניתי את מטרות בנק ישראל כך שיכללו צמצום הפערים והגברת התעסוקה], נאום בכנסת ב-16 במרץ 2010}}.
 
==חוק בנק ישראל, התש"ע-2010==
שורה 95:
 
==מימוש החוק==
חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 נכנס לתוקף ב-[[1 ביוני]] [[2010]], אך במועד זה טרם הוקמו שני גופים עיקריים שנקבעו בחוק החדש: הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית.{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|פישר מתנגד למועמד של שטייניץ בוועדת האיתור של בנק ישראל|markets/1.565935|{{כ}}11 ביוני 2010}}}}. גופים אלה הוקמו יותר משנה לאחר מכן.{{הערה|{{גלובס|אדריאן פילוט, סטלה קורין ליבר|דן פרופר יתמנה ליו"ר המועצה המינהלית של בנק ישראל|1000647217|19 במאי 2011}}{{ש}}{{גלובס|אדריאן פילוט|אריאב לא יכהן בוועדה המוניטרית של בנק ישראל|1000651018|1 ביוני 2011}}}}. כיום, ב-2016, ולאורך תקופה ארוכה מתפקדות המועצה המנהלית והוועדה המוניטרית באופן חלקי, בשל אי מינוי של חברים לשני גופים אלו. וזאת בניגוד לנדרש לפי החוק.{{הערה|[http://www.mqg.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/tabid/93/ctl/Detail/mid/656/ItemID/14339/Default.aspx?SkinSrc=%5BG%5DSkins%2FMetroSkin%2FInnerPage הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מתנהלת ללא הייצוג הנדרש, על פי חוק, לנציגי ציבור], [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]], ‏1212 ביוני 2016}}{{הערה|{{כלכליסט|רפי מלניק|מינויים בניוטרל בבנק ישראל|3671187|18 באוקטובר 2015}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_בנק_ישראל"