קודקס תאודוסיאנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ קישורים פנימיים
שורה 3:
כתיבתו של הקודקס החלה בשנת [[429]] כאשר הקיסר [[תאודוסיוס השני]] מינה ועדה של שמונה אנשים ללקט ולאגד את כל החוקים (edicta) והתקנות הכלליות (generales constitutiones) מתקופת [[קונסטנטינוס]] ואילך, על פי מודל [[קודקס גרגוריאנוס]]{{אנ|Codex Gregorianus}} ו[[קודקס הרמוגניאנוס]]{{אנ|Codex Hermogenianus}}, שליקטו את החוקים הרומיים בערך מסוף המאה השנייה ועד סוף המאה השלישית. מטרתו של הקיסר, נדמה, לא הייתה רק להמשיך את הקודקס הקודם ולעדכנו, אלא גם ללקט את החוקים שנוצרו בחוק הרומי כולו, כולל על–ידי המחוקקים הקלסיים והחוקות שקדמו לקונסטנטינוס.
 
בשנת [[435]], אחרי שככל הנראה נכשלה הוועדה הראשונה במשימה, הוגדל מספר המלקטים ובראשם הועמד אנטיוכוס, מלומד בתחום המשפט מאוניברסיטתמ[[אוניברסיטת קונסטנטינופול]] אותה הקים תאודוסיוס. הקודקס שלוקט בראשותו הושלם בערך בשנת [[438]] והוכרז כמחליף כל החוקות שקדמו לו מאז תקופת קונסטנטין. החוק הועבר ל[[ולנטיניאנוס השלישי]], קיסר המערב, הוצג בפני הסנט ברומא ואושר על–ידו כתקף גם באימפריה המערבית. מכאן ואילך, ועד נפילת האימפריה הרומית, כונו קובצי חוקים שנוצרו אחרי הקודקס בשם "נֹווֶלָאי" (novellae, חידושים או חוקים חדשים).
 
החוקים מסודרים על פי סדר כרונולוגי של חקיקתם, וזאת במטרה לפעול בהתאם לעיקרון שחוק מאוחר מבטל חוק קודם לו.