יצחק מאיר מורגנשטרן – הבדלי גרסאות

הרב '''יצחק מאיר מורגנשטרן''' (כתיב יידי: ''''''מאָרגְנשְטֶערְן''''''); (נולד ב[[חנוכה]] [[תשכ"ז]]) הוא מנהיג עדה ו[[מקובל]] [[חסידות|חסידי]], רב [[בית המדרש]] '''תורת חכם''' בירושלים.

נולד ליעקב מנחם וליוכבד-סימא מורגנשטרן, חסיד [[חסידות גור|גור]], בשכונת [[הנדון]] שב[[לונדון]]. כבר בילדותו נמשך אחרי [[פנימיות התורה]]. למד בישיבת [[לוצרן]] וב[[ישיבת בית יוסף (גייטסהד)|גייטסהד]] ובד בבד למד [[קבלה]] וחסידות. נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (המכונה האדמו"ר מחנטשין) ולאחר נישואיו התגורר באנטוורפן וב[[ירושלים]]. למד אצל הרב [[ניסן דוד קיוואק]] והיה קשור לרבי [[צבי הירש רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף-סיגט]] ולרבי [[יעקב לייזר]] האדמו"ר מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]], וכמו כן עסק בתורת הקבלה אצל הרב [[יצחק כדורי]], והרב [[דוד בצרי]]. בסביבות שנת [[תשנ"ה]] החל לערוך [[סעודה שלישית]] בבית המדרש [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] בשכונת [[עזרת תורה]], בהשתתפות חסידי ברסלב. בשנת תשנ"ז פתח כולל קטן בשכונת [[מקור ברוך]], אשר כונה "אילימה"{{הערה|מהכתוב בהקדשה בתחילת הספר "דרך הקודש" שיצא על ידי בית מדרשו של הרב מורגנשטרן, עולה כי חבר [[אריה דרעי]] הסתופף בצלו של הרב בשנות התשעים.}}. בשנת [[תשס"ב]] פתח בשכונת [[גוש 80]] ברחוב אוהלי יוסף [[בית מדרש]] בשם "תורת חכם", על שם ספרו של רבי [[חיים די לה רוזה]]. בבית המדרש יש {{מונחון|כולל חצות|כולל שזמן הלימוד בו הוא מחצות הלילה ועד לתפילת הנץ}}, כולל בוקר ללימודי הלכה וכולל צהריים ללימודי קבלה. עם השנים נבנתה סביבו מעין חסידות. הוא מקבל [[קוויטל]]ך ומכונה [[אדמו"ר]], אולם מדגיש שהוא חסיד ברסלב. בין חסידיו [[מרדכי בן דוד]].

במשך שנים נהג לנסוע ל[[ראש השנה]] לאומן עם מאות חסידים מ[[ישראל]], [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]], שהצטרפו למניין שלו במקום. התפילות במניין זה נמשכו מ[[הנץ החמה]] ועד ל[[שקיעת החמה|שקיעתה]]. [[תקיעת שופר]] אורכת כשעתיים, עקב כוונותיו של הרב מורגנשטרן על פי הקבלה. לקראת ראש השנה תשע"ג נסע הרב מורגנשטרן לאומן, אך עוד לפני החג החליט לשוב לישראל{{הערה|1=‫{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המקובל ראה 'אור' ושב מציונו של רבי נחמן באומן - לירושלים|44674|18 בספטמבר 2012}}‬}}. הוא פרסם [[פמפלט|קונטרס]] שלפיו מי שמקושר לצדיק בארץ ישראל יכול להישאר בראש השנה בארץ{{הערה|[http://www.scribd.com/doc/110868680/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C קונטרס ראש בני ישראל]}} וכן כתב לבני חבורתו מאמר בנושא בשם "והאמת והשלום אהבו"{{הערה|[http://forumpics.a7.org/?file=20150623102940.pdf מאמר והאמת והשלום אהבו]. עם זאת הוסיף: "ואמנם אזהרה שמענו, דהגם שאמרנו דעניין הקיבוץ מתקיים שפיר גם מארעא קדישא, אעפי"כ בל יקל ראשו מי שנשמתו משתוקקת אל הקיבוץ הק' באומן להימנע מליסע לאומן מחמת איזה עצלות ח"ו או כבדות או איזה מניעה וקושי".}}. חלק מהתפילות בשנה זו נערכו ב[[קבר דוד המלך]], שבו הוא מגלה עניין בשנים האחרונות{{הערה|[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/49/31/25-7MYSFdENhW.pdf ראו ים החכמה תשע"ג, מאמר "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם"]}}. עם זאת, בראש השנה תשע"ד היה שוב באומן{{הערה|1=יוסי נכטיגל, [http://www.gmodules.com/ig/proxy?url=http%3A%2F%2Fwww.kikarhashabat.co.il%2F%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A1-%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259F-%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9-%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2591-%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%25A9%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%259F.html פיוס בברסלב: הרב מורגנשטרן נועד עם מוהרא"ש שיק] 8 בספטמבר 2013, באתר כיכר השבת}}. בשנים הבאות הוא נותר בירושלים. בחלקן נסע לאומן בערב ראש השנה וחזר לחג לארץ ישראל.

לדעתו למרות המורכבות ה[[תאולוגיה|תאולוגית]] שב[[קבלה]], היא חייבת להתאים לאמונה הפשוטה המורגלת בפי המון עם ישראל, למרותאף על פי שיש מקובלים הסוברים אחרת{{הערה|ים החכמה תשע"א, מאמר אמונת הייחוד}}. עם זאת, הוא סובר שהטועה בעניינים אלו אינו נחשב [[אפיקורוס (יהדות)|אפיקורוס]]{{הערה| ים החכמה תשע"א, עמ' תתפז, שארית יעקב עמ"ס מגילה עמ' שכג.}}.

* [http://www.rce.eu.com/articlePage.asp?pageID=313&pageTable=2&lang=hebrew ראיון עם הרב מורגנשטרן] במוסף "קהילות" (באתר [[מרכז רבני אירופה]])