שמשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
הרחבה |
||
שורה 57:
שלא כמו שופטים אחרים המתוארים בספר שופטים, המספר המקראי מקדיש לשמשון ארבעה פרקים שלמים, יותר מלכל שופט אחר, וחייו מתוארים בפירוט רב – החל מתיאור הוריו וטרום לידתו, וכלה בתיאור מפורט של מותו ומקום קבורתו – סיפור חיים שלם.
שמשון היה שופט חריג בהשוואה לשופטים אחרים. הוא פעל לבדו כ"זאב בודד" כנגד הפלשתים בפעולות נקם אישיות, הקשורות בדרך כלל בנשותיו. אין בתיאור חייו של שמשון אלמנטים של הנהגת העם. הוא לא אירגן צבא, לא מתואר איך הנהיג את העם, ואין בסיפור חייו אלמנטים המתבקשים משופט-מנהיג, ולמרות זאת נאמר עליו פעמיים כי {{ציטוטון|שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה}}. חרף המסרים השליליים החבויים בסיפורו, אין בו גינוי של מעשיו, למעט תמיהתם של הוריו על בקשתו לשאת פלשתית לאישה{{הערה|{{ציטוטון|ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים|{{תנ"ך|שופטים|יד|ג}}}}}}, וגם אז מצדיק המקרא את מעשיו ומציין כי {{ציטוטון|וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ, כִּי מֵיְהוָה הִיא|{{תנ"ך|שופטים|יד|ד|קצר=כן}}}}. פרשת חייו היוותה, לפיכך, אתגר למפרשים
=== במדרשי חז"ל ===
שורה 66:
מודל הנזירות של שמשון הוא נושא לדיון [[הלכה|הלכתי]], ובעקבותיו מוכרת בהלכה "[[נזיר (יהדות)#נזירות שמשון|נזירות שמשון]]" שדיניה שונים מדיני הנזירות ההלכתית הרגילה.
יש מחז"ל שהבחינו בין שני חלקים בחיי שמשון, הראשון חיובי והשני שלילי: "תניא רבי אומר תחילת קלקולו בעזה שנאמר 'וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו'"<ref>[[מסכת סוטה|סוטה]] ט ע"ב</ref>. ה[[רד"ק]] עיגן פירוש זה
עוד המדרשים מוסיפים ([[מסכת סוטה]] דף י' עמוד א'), שהוא לא היה 'טוחן' בבית האסורים בעזה במשמעות של טוחן חיטים. הכוונה הייתה שבאותה תקופה, לפלשתים היה נוהג כשהיו תופסים אדם בעל חוזק יוצא מגדר הרגיל מהאויב - היו מביאים אליו את כל הנשים כדי שיוליד להם אדם חזק כמוהו (דוגמה מהתנ"ך ל-'טוחן' במשמעות הזו: "תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי; וְעָלֶיהָ, יִכְרְעוּן אֲחֵרִין". {{תנ"ך|איוב|לא|י}}).
שורה 74:
===שמשון כגיבור מיתולוגי===
שמשון הוא הגיבור האולטימטיבי במיתולוגיה היהודית, בדומה לגיבורים במיתולוגיות אחרות, שהבולט ביניהם הוא [[הרקולס]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] וה[[מיתולוגיה רומית|רומית]]. קיימים קווי דמיון בין סיפור שמשון לסיפורו של הרקולס, לדוגמה: לשניהם כוח פיזי על־טבעי, שניהם נלחמו ב[[אריה]] וניצחו אותו בידיים חשופות וללא כלי נשק, שניהם נשאו על כתפיהם סמלים של כוח – שמשון, את שערי עזה, והרקולס את האריה שאותו ניצח, שניהם נפלו עקב פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מנשותיהם, ושניהם נוקמים בעת מותם. בנוסף, קיים דמיון מפתיע במוצאם - הרקולס משבט הדנאים, ואילו שמשון משבט דן.
המתח שמבטאת דמותו בין המקרא למיתולוגיה היוונית אינו מקרי: אויביו של שמשון הם הפלישתים, שמוצאם באיי יוון, ובימי שמשון עלו כאויביהם המרכזיים של ישראל. היו שהבינו מכך ששמשון נועד כמושיע המביס את הפלישתים במודל הגיבור המיתולוגי שהכירו.<ref name=":0" />
ב[[היסטוריה אוגוסטה]] (סוף [[המאה ה-4]] לספירה), קובץ הביוגרפיות של קיסרי רומא, נכתב על השואף לשלטון [[פרוקולוס]] {{אנ|Proculus}}, כי "אשתו הייתה גברתנית" ונקראה בבגרותה "סַמסוֹ". בהנחה שכינוי זה מרמז על שמשון המקראי, נראה שברבע האחרון של [[המאה ה-3]] לספירה כבר הכירו את סיפורו בחבלים שונים של [[האימפריה הרומית]], דרך תרגומים או סיפורים שבעל פה{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Firmus_et_al*.html#12.3 היסטוריה אוגוסטה, '''חיי פרוקולוס''', פרק יב, סעיף 3]. תרגום: [[דוד גולן]], '''הקיסרים החיילים''', עמ' 396, הערה 64}}.
| |||