שמשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הערת שוליים טובה יותר
שורה 76:
שמשון הוא הגיבור האולטימטיבי במיתולוגיה היהודית, בדומה לגיבורים במיתולוגיות אחרות, שהבולט ביניהם הוא [[הרקולס]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] וה[[מיתולוגיה רומית|רומית]]. קיימים קווי דמיון בין סיפור שמשון לסיפורו של הרקולס, לדוגמה: לשניהם כוח פיזי על־טבעי, שניהם נלחמו ב[[אריה]] וניצחו אותו בידיים חשופות וללא כלי נשק, שניהם נשאו על כתפיהם סמלים של כוח – שמשון, את שערי עזה, והרקולס את האריה שאותו ניצח, שניהם נפלו עקב פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מנשותיהם, ושניהם נוקמים בעת מותם. בנוסף, קיים דמיון מפתיע במוצאם - הרקולס משבט הדנאים, ואילו שמשון משבט דן. דווקא על רקע הדמיון הרב, מבטא השוני ביניהם את השקפת מחברי המקרא לעומת השקפת מחברי המיתולוגיות היוונית והרומית: שמשון הוא [[אדם|בן אנוש]] ששאב את כוחו מהאלוהים ותלוי בו באופן מוחלט בכל מעשי גבורותיו, והרקולס היה בנו של [[זאוס]], ושאב את כוחו מהיותו חצי [[אל]]. כמו כן, שמשון הוא נזיר מלידה, ויש שפירשו שנזירותו נועדה כאיזון רוחני לגבורתו הפיזית<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים|מו"ל=עם-עובד|שנת הוצאה=תשכ"ח}}</ref>. [[יאיר זקוביץ]] סבור שהסיפור המקראי מבקש להתעמת עם מסורת מיתית הרואה בשמשון ענק רב-כוח שמוצאו מזיווג של אישה עם ישות אלוהית, בדומה לסיפור בבראשית פרק ו על ה[[נפיל]]ים. גם שמו של שמשון רומז למוצאו מ[[אל השמש|אלוהות השמש]]. המקרא מביא פרטים השוללים השקפה זו, ומדגיש כי שמשון איננו אלא אדם ילוד אישה{{הערה|1=יאיר זקוביץ, '''חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי-ביקורתי''', ירושלים: מאגנס תשמ"ב, עמ' 74–84}}.
 
המתח שמבטאת דמותו בין המקרא למיתולוגיה היוונית אינו מקרי: אויביו של שמשון הם הפלישתים, שמוצאם באיי יוון, ובימי שמשון עלו כאויביהם המרכזיים של ישראל. היו שהבינו מכך ששמשון נועד כמושיע המביס את הפלישתים במודל הגיבור המיתולוגי שהכירואותו הכירו והעריצו.<ref>{{קישור nameכללי|כתובת="http:0//www.hatanakh.com/lessons/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA|הכותב=ד"ר יושי פרג'ון|כותרת=משמשון לגולית|אתר=אתר התנ"ך של מכללת הרצוג|תאריך=}}</ref>
 
ב[[היסטוריה אוגוסטה]] (סוף [[המאה ה-4]] לספירה), קובץ הביוגרפיות של קיסרי רומא, נכתב על השואף לשלטון [[פרוקולוס]] {{אנ|Proculus}}, כי "אשתו הייתה גברתנית" ונקראה בבגרותה "סַמסוֹ". בהנחה שכינוי זה מרמז על שמשון המקראי, נראה שברבע האחרון של [[המאה ה-3]] לספירה כבר הכירו את סיפורו בחבלים שונים של [[האימפריה הרומית]], דרך תרגומים או סיפורים שבעל פה{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Firmus_et_al*.html#12.3 היסטוריה אוגוסטה, '''חיי פרוקולוס''', פרק יב, סעיף 3]. תרגום: [[דוד גולן]], '''הקיסרים החיילים''', עמ' 396, הערה 64}}.