וילם השני, נסיך אורנז' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 59:
בסתר, פתח וילם במשא ומתן עם [[צרפת]], במטרה להרחיב את הטריטוריה שלו תחת שלטון ריכוזי יותר. בנוסף, פעל וילם להשבת גיסו [[צ'ארלס השני, מלך אנגליה|צ'ארלס]] על כס המלוכה של אנגליה.
 
בשנת [[1650]] הסתכסך וילם עם ה"רחנטים" - [[עוצר]]ים של מחוז הולנד, [[אנדריס ביקר]] ובן דודו [[קורנליוס דה גרייף]]; בעקבות [[שלום וסטפאליה|שלום מינסטר]] רצו הרחנטים לצמצם את הצבא ולחסוך בהוצאות, ועל ידי כך להפחית מסמכותו של וילם. וילם כלא שמונה מחברי מועצת הולנד (כולל [[יאקוב דה ויט]]) בטירת לוונשטיין. בנוסף, הוא שלח את בן דודו [[וילהלם פרידריך, רוזןנסיך נסאו-דיאץ]] עם צבא של 10,000 חיילים, על מנת לתפוס את [[אמסטרדם]] בכוח. אולם, מזג אוויר גרוע סיכל את המערכה, ואמסטרדם לא נכנעה.
 
וילם כיהן כ[[סטאדהאודר]] שלוש שנים בלבד, וב-[[6 בנובמבר]] [[1650]] מת כתוצאה מ[[אבעבועות שחורות]]. שבוע לאחר מותו נולד בנו היחיד [[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|וילם השלישי, נסיך אורנז']], שירש אותו כסטאדהאודר בשנת [[1672]], ובשנת [[1689]] הוכתר ל[[מלך אנגליה]].
 
וילם קבע בצוואתו כי לאשתו תהיה משמורת מלאה על בנם, אולם הוא לא הספיק לחתום על המסמך ולכן הוא נותר חסר תוקף. בשנת [[1651]] קבעה המועצה העליונה של הרפובליקה כי המשמורת על התינוק תחולק בין אמו הנסיכה מרי, סבתו אמליה ודודו [[פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג]].