בריכת רם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 12:
להיסטוריה הגעשית של ברכת רם קדמה [[השקעה (גאולוגיה)|השקעת]] [[סלע משקע|סלעי משקע]] ב[[ים טתיס]]. הסלעים שהושקעו הם [[אבן גיר]] ו[[פצלים]] מה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]], [[אבן חול]] מ[[קרטיקון תחתון]] וסלעי משקע של ים רדוד כאבן גיר, [[קירטון]], [[דולומיט]] ו[[צור (סלע)|צור]] מתחילת [[קרטיקון עליון]] ועד ה[[אאוקן (גאולוגיה)|אאוקן]]. סלעים אלה התרוממו כתוצאה מתהליכי הקימוט שיצרו את [[הקשת הסורית]] בעת סגירת ים טתיס, בשל התנגשות [[הלוח האפריקאי]] ו[[הלוח הערבי]] ב[[הלוח האירו-אסיאתי|לוח האירו-אסיאתי]].
 
בתצורות סלעי המשקע נוצר עמק אשר הקיף את אזור [[בקעת יעפורי]] ובריכת רם של ימינו. לאחר מכן החל העמק להתמלא בסדרות של קילוחי בזלת קדומים אשר אינם מוכרים כיום על פני השטח. לפני 0.8-0.3 מיליוני שנים כיסתה את הבקעה בזלת כרמים (מתוך [[תצורת גולן]]). על שכבת בזלת כרמים נוצר [[חרוט געשי|חרוט]] [[סקוריה]] קטן בחלק הדרומי-מערבי של בריכת רם.
אגן הברכה ממוקם במוצא [[בקעת יעפורי]] – עמק קדום (שקע רם) שהתמלא ב[[סלע]]י [[בזלת]], שבתוכו התפתח [[חרוט געשי|חרוט]] [[סקוריה]]. השלב הבא בהתפתחותו הוא היווצרות הדיאטרם ובראשו הלוע כתוצאה מ[[התפרצות געשית#התפרצות פריאטו-מגמטית|התפרצויות פריאטו-מגמטיות]], שהתרחשו כאשר [[מאגמה]] באה במגע עם [[מי תהום|מי התהום]] של בקעת יעפורי. בדרום המאר מצוי [[העתק]], שכיוונו מקביל לשורת תלי הסקוריה ה[[פליסטוקן|פליסטוקניים]] של קו התלים המזרחי, שבקצהו הצפוני מצויה ברכת רם. מוצע כי מישור ההעתקה לוקח חלק במערכת ה[[הידרולוגיה|הידרולוגית]] של בקעת יעפורי – ושהוא אפשר את המפגש בין המאגמה ומי התהום, מפגש שיצר את ההתפרצויות הפריאטו-מגמטיות שחלו בחלון הזמן שלפני כ-115-166 אלף שנה.{{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/Students%20theses/Shaanan-Uri-GSI-13-2009.pdf פרק זה מבוסס על עבודתו של אורי שאנן, "מאאר בריכת רם", 2009]}}
 
לפני כ-115-166 אלף שנה נוצר מגע בין המאגמה ומי התהום באזור אשר הביא להתפרצויות פריאטו-מגמטיות חזקות אשר יצרו את המבנה הנוכחי של בריכת רם. בהתפוצציות אלה נוצרה טבעת הטוף מסביב לבריכה. מעריכים כי התפרצויות אלה ארכו פרק זמן קצר מאוד - מספר ימים עד שבועות אחדים.
 
אגן הברכה ממוקם במוצא [[בקעת יעפורי]] – עמק קדום (שקע רם) שהתמלא ב[[סלע]]י [[בזלת]], שבתוכו התפתח [[חרוט געשי|חרוט]] [[סקוריה]]. השלב הבא בהתפתחותו הוא היווצרות הדיאטרם ובראשו הלוע כתוצאה מ[[התפרצות געשית#התפרצות פריאטו-מגמטית|התפרצויות פריאטו-מגמטיות]], שהתרחשו כאשר [[מאגמה]] באה במגע עם [[מי תהום|מי התהום]] של בקעת יעפורי. בדרום המאר מצוי [[העתק]], שכיוונו מקביל לשורת תלי הסקוריה ה[[פליסטוקן|פליסטוקניים]] של קו התלים המזרחי, שבקצהו הצפוני מצויה ברכת רם. מוצע כי מישור ההעתקה לוקח חלק במערכת ה[[הידרולוגיה|הידרולוגית]] של בקעת יעפורי – ושהוא אפשר את המפגש בין המאגמה ומי התהום, מפגש שיצר את ההתפרצויות הפריאטו-מגמטיות שחלו בחלון הזמן שלפני כ-115-166 אלף שנה.{{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/Students%20theses/Shaanan-Uri-GSI-13-2009.pdf פרק זה מבוסס על עבודתו של אורי שאנן, "מאאר בריכת רם", 2009]}}
 
===מסלע===