עארף אל-עארף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 64:
אל עארף המשיך לכהן במועצת עיריית ירושלים{{הערה|{{הצופה||מצוקתה הכלכלית של עבר הירדן|1953/10/16|00600}}}}. בספטמבר 1955 מונה אל-עארף לראש העיר{{הערה|{{דבר||עארף אל-עארף ראש עירית ירושלים העתיקה|1955/09/27|00215}}}}. ב-15 בדצמבר 1955 הוא התמנה לשר העבודה בממשלתו של [[היזאע אל-מג'אלי]]{{הערה|{{דבר||מג'אלי הרכיב ממשלה בירדן|1955/12/16|00118}}}}. מספר ימים לאחר מכן, ולאחר שהממשלה התפטרה, הוא הודח מראשות העירייה על ידי מועצת העיר, בגלל שהסכים לכהן כשר בממשלתו של [[היזאע אל-מג'אלי]] שתמך בהצטרפות ל[[ברית בגדד]]{{הערה|{{מעריב||אל־עארף הודח בעיר העתיקה|1955/12/23|00104}}}}{{הערה|{{הבוקר||עארף אל־עארף יודח|1956/03/01|00118}}}}.
 
בשנים [[1956]]–[[1960]] כתב ספר רחב היקף על [[מלחמת העצמאות]] ותוצאותיה מנקודת מבטם של ערביי ארץ ישראל: "אל-נכבה, נכבת בית אל-מקדס ואואל-לפרדוספרדוס אל-מפקוד" (הנכבה, נכבת בית המקדש וגן העדן האבוד), 1947-1952.{{כ}}{{הערה|{{מערכות|[[יהושפט הרכבי]]|על אבדות הערבים ב-1948|1/107631|166, מרץ 1965}}}}
 
ב-1963 נתמנה כמנהלו של [[מוזיאון רוקפלר]] בירושלים ושימש בתפקיד זה עד [[1967]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עבר ל[[אל-בירה]], שם מת ב-1973.