נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1948]], עם [[הקמת המדינה]], שונה השם האנגלי - P.W.D. לשם העברי '''מ.ע.צ.''' (מחלקת עבודות ציבוריות) והאחריות על גוף זה הועברה ל[[משרד העבודה]] של מדינת ישראל. בתקופה זו, הריבונות על שטחים חדשים וגלי עלייה המוניים הגבירו את הצורך ליישב אוכלוסייה חדשה בערים ובכפרים בכל שטחי המדינה, מה שחייב חיבור של אותם שטחים למרכזי האוכלוסייה באמצעות סלילת כבישים{{הערה|אפרת, א., "תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות ה-2000". הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2003}}. רשת התחבורה שהחלה להיבנות תרמה לתנופת הפעילות הכלכלית של המדינה, יצרה תכנונים של שימושי קרקע, ניידות של אנשים והון, ועוד. במקביל הושקעו משאבים של המדינה באמצעות מ.ע.צ. גם בפיתוח התשתיות הקיימות, שנפגעו במהלך [[מלחמת השחרור]]{{הערה|נויברגר, ב. (עורך), "ישראל בעשור הראשון", [[האוניברסיטה הפתוחה]], תל אביב, 2002}}. בנוסף, בעתות מלחמה היה למ.ע.צ. תפקיד בפריצת דרכים בשטחי האויב והנחת גשרים מעל מקורות מים, כדי לאפשר תנועה של את הכוחות הלוחמים{{הערה|רייכמן, ש., "ממאחז לארץ מושב", הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1979}}. סלילת הכבישים התבצעה על ידי חלוצים וחלוצות, ויש הרואים בפעילותה של מ.ע.צ. בתקופה זו את תחילתו של [[כור היתוך]] בחברה היהודית במדינה{{הערה|שם=פריצקי59|פריצקי, ש. (עורך), "מע"צ - ספר העשור", הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959}}.

לאורך השנים סללה מ.ע.צ. אלפי קילומטרים של כבישים, גשרים ועורקי תחבורה לכ-500 יישובים. בין הפרויקטים החשובים מאז קום המדינה היו בניית גשר בכביש [[באר שבע]]-[[דימונה]] ב-[[1960]], בניית גשר הראל במבואות ירושלים ב-[[1971]], ועוד. בנוסף הקימה מ.ע.צ. בניינימבני שירות ממשלתייםממשל רבים וביניהם כנסת ישראל, בית הנשיא, בניין בנק ישראל, בתי חולים, מרכזי קשר למנויי טלפונים, מעגני דיג, כיתות ואמצעי לימוד והדרכה במרכזי הכשרה, מוסדות סעד, בתי חינוך חקלאיים ועוד{{הערה|שם=פריצקי59}}.

מ.ע.צ. עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. עם קום המדינה היתה מ.ע.צ. כפופה למשרד הפיתוח, אך מינואר 1949 הוכפפה למשרד העבודה מתוך הבנה שמרבית כוח העבודה של החברה יגיע מקרב העולים החדשים שנהרו לארץ באותם ימים. לאור הפעילות הרבה של מ.ע.צ. בבניית מוסדות שלטון בארץ, הוחלט בשנת 1977 להכפיפה למשרד השיכון והבינוי. עם זאת, בשנת 1980 הולחטהוחלט על סגירת אגף "מבני ציבור" במ.ע.צ. והחברה התמקדה החל משנה זו בפיתוח תשתית הכבישים הבינעירוניים בלבד. בין השנים 1996-1999 הוכפפה מ.ע.צ. למשרד התשתיות הלאומיות, והחל משנת 1999 הוכפפה למשרד התחבורה. בשנת [[2004]], מתוך רצון לייעל את החברה, הפסיקה מ.ע.צ. להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה ל[[חברה ממשלתית]] בשם "'''מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ'''". החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן. [[אלכס ויז'ניצר]], מנכ"ל מ.ע.צ. לשעבר, ייסדעמד אתבראש החברה החדשה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו היה האדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל [[חברת נתיבי איילון]].

בעקבות החלטת ממשלה, החל מנובמבר 2012 שונה שמה של החברה ל"נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" והחברה הרחיבה את פעילותה לתשתיות תחבורה נוספות מעבר לפיתוח הכבישים הבינעירוניים בישראל, והחלה לפתח מסילות רכבת חדשיםחדשות (לתפעול "רכבת ישראל") וכיום אמונה גם על בניית שדה תעופה בינ"ל נוסף בישראל.

מאז פרשייה זו, מונה בסוף שנת 2015 מנכ"ל חדש לחברה - תא"ל (מיל') [[ניסים פרץ]], התחלפו בכירים רבים בחברה, וכיום החברה פועלת לפי אמות מידה קפדניות של שקיפות ומקצועיות.