שבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבנימין אופנהיימר |
|||
שורה 272:
קדושתה של השבת נתפסה על ידי היהדות כקבועה מאז [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], בשונה מקדושת החגים החלה עליהם לפי קביעת [[בית דין (הלכה)|בית דין]] אנושי, המכריז על [[ראש חודש|ראש החודש]] ממנו נגזרים שאר התאריכים.
חוקרים רבים התלבטו בשאלת היחס בין היום השביעי בתרבויות העולם לשבת היהודית, ובשאלה איזו תרבות הושפעה מהאחרת, ונמצאו חלוקים בדעותיהם. ידוע כי היום השביעי, עוד קודם למתן השבת לעם ישראל, התבלט ב[[אסטרולוגיה]] ה[[בבל]]ית. חוקרים שונים משערים כי השם 'שבת' קשור בכוכב הלכת [[שבתאי]], המולך לפי האסטרולוגיה ביום השביעי, בעוד אחרים קושרים אותו ביום ה-15 שב[[הלוח המסופוטמי|לוח המסופוטמי]], אשר כוּנה שַבַתֻ או שַפַתֻ ויוחד בתרבות [[מסופוטמיה]] לעבודת אל הירח [[סין-ננר]].{{הערה|1=יום זה כונה גם בשם "אוּם נוּח לבּ" - 'יום מנוחת הלב' - שמשמעותו הרווחת הייתה: יום פיוס לבם של האלים על ידי פולחנם. ראו, קאסוטו, '''פירוש ספר בראשית''', מאדם ועד נח, עמ' 43, או [[בנימין אופנהיימר]], [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13073 '''שבת - שמיטה - יובל : מקורן ומשמעותן של שבת שמיטה ויובל '''], באתר 'מקראנט'}}
[[משה דוד קאסוטו]] מציין כי בתרבות ה[[אשור]]ית, הימים בעלי כפולות ה-7 (השביעי, ה-14, ה-21, וה-28, בספירה מתחילת ה[[לוח שנה ירחי|חודש הירחי]]), נחשבו אצל האשורים, בשל שינוי צורת הירח, כבעלי אופי מיוחד: כימים של מזל רע, שאין לעשות בהם פעולות חשובות ושעל המלך, שריו ופקידיו ל[[עינוי|ענות]] נפשם בהם ולהתנזר מתענוגים כמו אכילת [[בשר]] ו[[לחם]] [[אפייה|אפוי]] או לבישת [[בגד]] נקי ועוד.{{הערה|1=ראו גם, בנימין אופנהיימר, [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13073 '''שבת - שמיטה - יובל : מקורן ומשמעותן של שבת שמיטה ויובל '''], אתר 'מקראנט'}} לפי קאסוטו:
| |||