שקל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות |
הרחבה /תוספת הפיסקה "שקל דמיוני" תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 11:
ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים ([[דינר]], [[סלע (מטבע עתיק)|סלע]]) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה '''דינרים''' נותן להם '''שקל''' או יגמרו מלאכתן ויטלו שני '''סלעים'''" ({{בבלי|בבא מציעא|עו|ב}}). השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו לסלע המופיע במשנה ובתלמוד, והשקל התלמודי היה בשווי חצי השקל המקראי/סלע, והכיל שני [[זוז]]ים.
== שקל דמיוני ==
שקלים דמיוניים{{הערה|[[מרדכי נרקיס]] טבע את המונח "שקל דמיוני" במאמרו משנת 1928, "מטבעות עבריות דמיוניות" (התפרסם בכתב העת '''מזרח ומערב''', תרפ"ח, כרך שני, חוב' ב', עמ' 103–114)}} הם חיקויים של מטבעות השקל היהודי הקדום. אין מדובר בזיוף מטבעות לשם מרמה, כי אם במעין [[מדליה]]. יהודי אירופה השתמשו בהם כזכר למצוות [[מחצית השקל]], לקיום מצוות [[מתנות לאביונים]] בחג [[פורים]], ל[[דמי חנוכה]] וכן בתור "חמישה סלעים" ל[[פדיון הבן]], והמטבעות גם נשמרו כ[[סגולה (יהדות)|סגולה]]. המטבעות עוצבו על פי תיאורים ספרותיים, ולא לפי דוגמת שקל עברי אמיתי. באורח מסורתי נטבעו עליהם המלים "שקל ישראל" מצד אחד ו"ירושלים הקדושה" מצד שני (בכתב מרובע, ולא בכתב עברי קדום), והדימויים המקובלים היו [[מטה אהרון]] הפורח מצד אחד, ומצד שני "[[צנצנת המן]]" (דימוי שפורש גם כגביע קטורת מעשן).
השקלים הדמיוניים הנודעים הם "'''שקלי גרליץ'''" (Görlitzer Schekel; Gorlitzer), שהונפקו החל מן [[המאה ה-15]] ב[[גרמניה]] ושימשו כ[[קמע]]ות עבור נוצרים משום האמונה שאלה העתקים של אחד משלושים השקלים שקיבל [[יהודה איש קריות]] מהרומאים תמורת הסגרת "[[ישו|אותו האיש]]". שקלים אלה נפוצו באירופה ויוצרו במקומות שונים, והכינוי "גרליצר" דבק גם בשקל הדמיוני היהודי.
==השקל הציוני==
| |||