הבדלים בין גרסאות בדף "שקל"

נוספו 1,989 בתים ,  לפני שנה
הרחבה /תוספת הפיסקה "שקל דמיוני"
מ (זוטות)
(הרחבה /תוספת הפיסקה "שקל דמיוני")
תגית: תו כיווניות מפורש
 
ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים ([[דינר]], [[סלע (מטבע עתיק)|סלע]]) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה '''דינרים''' נותן להם '''שקל''' או יגמרו מלאכתן ויטלו שני '''סלעים'''" ({{בבלי|בבא מציעא|עו|ב}}). השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו לסלע המופיע במשנה ובתלמוד, והשקל התלמודי היה בשווי חצי השקל המקראי/סלע, והכיל שני [[זוז]]ים.
 
== שקל דמיוני ==
שקלים דמיוניים{{הערה|[[מרדכי נרקיס]] טבע את המונח "שקל דמיוני" ‏במאמרו משנת 1928, "מטבעות עבריות דמיוניות" (התפרסם בכתב ‏העת '''מזרח ומערב''', תרפ"ח, כרך שני, חוב' ב', עמ' 103–114)}} הם ‏חיקויים של מטבעות השקל היהודי הקדום. אין מדובר בזיוף מטבעות לשם מרמה, כי אם במעין [[מדליה]]. ‏יהודי אירופה השתמשו בהם כזכר למצוות [[מחצית השקל]], לקיום מצוות ‏‏[[מתנות לאביונים]] בחג [[פורים]], ל[[דמי חנוכה]] וכן בתור "חמישה ‏סלעים" ל[[פדיון הבן]], והמטבעות גם נשמרו כ[[סגולה (יהדות)|סגולה]]. ‏המטבעות עוצבו על פי תיאורים ספרותיים, ולא לפי דוגמת שקל עברי ‏אמיתי. באורח מסורתי נטבעו עליהם המלים "שקל ישראל" מצד אחד ‏ו"ירושלים הקדושה" מצד שני (בכתב מרובע, ולא בכתב עברי קדום), ‏והדימויים המקובלים היו [[מטה אהרון]] הפורח מצד אחד, ומצד שני ‏‏"[[צנצנת המן]]" (דימוי שפורש גם כגביע קטורת מעשן).‏
השקלים הדמיוניים הנודעים הם "'''שקלי גרליץ'''" (‏Görlitzer Schekel; ‎Gorlitzer‏), שהונפקו החל מן [[המאה ה-15]] ב[[גרמניה]] ושימשו כ[[קמע]]ות ‏עבור נוצרים משום האמונה שאלה העתקים של אחד משלושים השקלים ‏שקיבל [[יהודה איש קריות]] מהרומאים תמורת הסגרת "[[ישו|אותו האיש]]". שקלים אלה נפוצו באירופה ויוצרו במקומות שונים, והכינוי "גרליצר" דבק גם ‏בשקל הדמיוני היהודי.‏
 
==השקל הציוני==