טל שוחט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור
סקריפט החלפות (, וידאו, ה-, ,, פתח תקווה), קו מפריד בטווח מספרים
שורה 16:
|יצירות ידועות=
}}
'''טל שוחט''' היא אמנית ישראלית, נולדה בנתניה בשנת 1974, עוסקת בציור, צילום ווידאו.
בוגרת המדרשה לאמנות בבית ברל בשנים 1995 – 1999. חיה ועובדת בתל אביב.
 
== עבודתה ==
 
בתחילת דרכה האמנותית עסקה שוחט בציור ובהמשך דרכה פנתה לצילום.  שוחט יוצרת תצלומים מבוימים בהם הדמויות, המיקום, הצבעים, הרקע והקומפוזיציה מדומיינים, תיאטרליים ומומצאים. צילומיה מאופיינים בקפדנות רבה, בצבעוניות עשירה, בדיוק, דרמטיות באלגנטיות מאופקת, ויחד עםועם זאת מביעים עולם פנימי, אישי, חושפני ונועז.
 
שוחט מציגה בעבודותיה את עמדותיה בנושאי זהות, נשיות, מזרחיות, בית, משפחה, קהילה וסביבה. צילומיה הדרמטיים מורכבים מדימויים ואובייקטים רוויי סימבוליות וניגודים, המאתגרים ומערערים את ההבחנה שבין הטבעי והמלאכותי ובין המציאותי והמומצא. בעבודותיה מערבבת שוחט בין מרחבים שונים ומנתקת מהם את תחושת הזמן והמקום,  תוך תנועה בין האישי לקולקטיבי.
 
שוחט מעמידה, מעצבת ומביימת את מרחב הצילום, הדמויות  והאובייקטים, בסצנות נועזות ואמיצות המאופיינות בערכים אסתטיים מוקפדים ושכלתניים. היא  בוחרת בכלים טכניים וצורניים כדי להערים על היסודות הטבעיים של הדימוי ומציגה מערך של קודים מוסווים, של אסתטיקה ויופי הנוגעים בשקריות ומלאכותיות יתר. כל אלה חוזרים ומופיעים בעקביות, כדי להנכיח תפיסת מציאות מאולצת. האסתטיקה של שוחט היא אסתטיקה של הפרזה, של הגזמה, אקסטרווגנטיות ועודפות, השואבים מן המלנכוליה.{{הערה|לויטה- הרטן, דורית.  בתוך:  טל שוחט, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2008.}}
 
לצילומי העצים המזוהים אתה, פנתה שוחט לאחר שביימה וצילמה סידורי פרחים באגרטלים. דימוי העץ אשר חוזר בעבודותיה על רקע טפטים צבעוניים, מנותק מסביבתו האורגנית, חסר הקשר. תאורת הסטודיו בה היא משתמשת, יוצרת ערבוב בין פנים לחוץ, ומטשטשת את ההפרדה בין הסביבה הטבעית להוויה אחרת, בדויה וזרה. טל מוחקת את העומק, דוחפת את הדימויים קדימה ומבטלת את אשליית תלת הממד, העצים של שוחט מנותקים ומופקעים מהנוף המוכר והטבעי {{הערה|לפידות, מירה. יפן זה כאן, 2006, מוזיאון ישראל ירושלים.}}
 
בדים שונים נפרשים כרקע לעצים, ואינם מאפשרים הטלת צל, והתאורה מאפשרת יצירת חדות מרבית של העץ בחלקיו הרחוקים והקרובים. טל הופכת את הדימוי הקנוני של העץ הטעון והפוליטי, המעורר אסוציאציות הקשורות לשלום ולמלחמות, לשייכות ולמקום, לדימוי פנטסטי. הוא אמנם צומח מן האדמה ברוב העבודות, ובכל זאת מנותק מן המציאות.{{הערה|1=אורבך, עליזה, מקום- צילום 2 – תערוכת צילומים בגלריה החדשה בבית גבריאל, 8.4.20 http://www.collect.co.il/content.aspx?id=392}} טל מודעת ל"נסיון מגלומני", כדבריה, לפעול בטבע הנשגב, שהכל כבר מצוי בו, לנכס אותו לעצמה ולהפוך אותו לתפאורה הפרטית שלה, אך זהו האתגר אליו היא נמשכת ואותו היא מציבה בפני עצמה.
 
בסדרת עבודות נוספת מביימת שוחט את עצמה ואת משפחתה בהעמדות ובתפאורות, כניצבים בסרטים בתוך המרחב הביתי ומחוצה לו. דרך המצלמה היא בוחנת את הסביבה, ואת עצמה. באופן טבעי היא החלה לצלם את הוריה, אשר התגלו לה כדוגמנים מודחקים, אשר התאהבו בצילום והתמסרו למצלמה באופן טוטלי, משמח ובלתי צפוי, כך אמרה במפגש עם תלמידי תיכון בבאר שבע. בקטלוג התערוכה "לפעמים קר בבוקר" (גלריה רוזנפלד, תל אביב) בתצלום משנת 1997, מציגה שוחט את משפחתה עצומת עיניים, מלבד עיניה שלה המישירות מבט למצלמה. כך מציגה את עצמה כמי  שמביטה ומתבוננת, רואה הכל ומצלמת, באופן ממשי ומטאפורי כאחת. טל מביימת ומצלמת בני משפחה בהם את אמה, ובוחנת את יחסיהן בצילומים שונים. שוחט מביימת את אמה בשלל מצבים תוך העמדות נועזות, חידתיות ומרתקות, כשהאם לבושה בגד- ים, או בעירום בתחתונים שחורים בלבד, שדיה הגדולים במרכז הצילום, והיא מביטה בשוויון נפש בצופים ללא בושה או מבוכה.
 
בכתב העת מארב מתארת קציעה אלון את שוחט ועבודתה: תצלומיה של שוחט הקשורים בנשיות ובמזרחית, הינם פועל יוצא של חקירה נוקבת, בלתי מתפשרת של נשיות מזרחית. טל צלמה את עצמה ואת ואימה שוכבות זו בהיפוך לזו על מזרן המכוסה שמיכה לבנה, הבת מחזיקה תפוח ירוק ומתבוננת בו, "חוה" צעירה ועכשווית המותירה את "חוה" הקודמת מאחור. זו סצנת פיתוי אפופת חידות כאשר האם ובתה שוכבות על מזרן המונח על רצפה קרה בחדר או במחסן, בתפאורה קשה, קרה, בתנאי דלות ומחסור.
 
עוד כותבת אלון "בצילומים אחרים מציגה שוחט נשים עירומות שוכבות על ספסל, פעם בחדר חשוף וקר ופעם תחת שטיח פרסי המעוטר עיטור מסתלסל הגולש אל גוף המצולמת. הנשים מוקפות בערבסקות, מוצבות על ספסל כבטקס זבח, ויופיין אוריינטלי. בעבודות אלה טל חוקרת את הסטריאוטיפים המלווים את המושג "אשה מזרחית". מצד אחד נבדק מוצג הסטריאוטיפ של הנשים המזרחית ה"פרחות", לא-משכילות, זמינות מינית, המבלות את זמנן בניקיונות ובבישולים אינסופיים במטבח. מן הצד האחר, מנהלת שוחט דיאלוג חזותי עם מסורת אוריינטליסטית, של תולדות האמנות: העירום המזרחי בבית המרחץ הטורקי, ודימויי הפילגש יקרת הגוף, האודליסק, הנושאת מטעני פיתוי ויופי. אל מולן  צילמה שוחט את הגוף המכוסה של תלמידות הסמינר הדתי "בית יעקב", כהנגדה לעירום, לפתיינות האוריינטליסטית והדכאנית".{{הערה|אלון, קציעה , אישה צעירה לבושה אדום, לצדה תשעה ארגזים, מארב, 20.8.2008. http://maarav.org.il/archive/classes.1.11.2011/PUItem0e71.html?}}
 
במיצב הווידיאוהווידאו "ימים אחרים", כמו גם בעבודות נוספות העוסקות בהגירה, פליטות וארעיות, מתייחסת שוחט לטראומת העלייה המזרחית בשנות ה-50, ונוגעת בשאלות של זהות, זמן ומקום. עבודת הווידאו  צולמה בין שרידי מעברת אגרובנק ומחנה צבא בריטי בחולות חדרה. הדמויות, שיצרה שוחט מתעתעות בצופה בתלבושותיהן השונות בעודן נעות כבתהלוכה פגאנית לרקע נוף בתולי, המופרע לפרקים על–ידי רעשי היומיום. תהלוכה זו מלֻווה במוזיקה מקורית, מכלי נגינה מן המזרח, מתערבת במרחב ויוצרת שאלות של זמן ומקום. עיסוקה החוזר של שוחט בהוריה, מגיב למנהגו של אביה, לביים את בני המשפחה בסצנות אידיליות–בדיוניות, שאותן תיעד במצלמת ה- 8 מ"מ שלו.{{הערה|1=גור- אריה, דרורית. ימים אחרים, מוזיאון פ"ת, 2017 http://www.petachtikvamuseum.com/he/Exhibitions.aspx?eid=4403}}
 
שוחט, זוכת פרס שרת התרבות וספורט לשנת 2016, הציגה תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל, ועבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים במוזיאונים בארץ ובעולם, בין השאר במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, במוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס, במוזיאון ג' ל' מגנס, ברקלי, קליפורניה, במוזיאון ישראל,  באוסף דורון סבג, באוסף חברת ORS תל אביב, באוסף IDB  ועוד.
שורה 44:
2008    לפעמים קר בבוקר, גלריה רוזנפלד, תל אביב
 
2007    תקרה עפה, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
 
2005    Awakening, גלריה אנדריאה מייזלין, ניו יורק  
 
2005   כשתבוא אלי, גלריה רוזנפלד, תל אביב
 
2003    מלכת הלילה, גלריה רוזנפלד, תל אביב
 
1999    תערוכה במסגרת הסדרה מרשים, מוזיאון חיפה לאמנות
שורה 56:
==מבחר תערוכות קבוצתיות==
 
2009 - זמן תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת: נילי גורן
 
2008  - ילדים טובים, גלריה רוזנפלד, ת"א
 
2008  - Personal Landscapes: Contemporary Art from Israel, המוזיאון לאמנות באוניברסיטה האמריקאית, וושינגטון
 
2008  - זמן אמת: אמנות בישראל 2008-19981998–2008, מוזיאון ישראל, ירושלים
 
2007  - הים האחר, בית האמנים, ירושלים
 
2007  - מקום צילום 2, הגלריה החדשה, בית גבריאל, צמח
 
2006  - אפרופו העלמות, מוזיאון פתח תקוהתקווה לאמנות
 
2006  - אמנות הארץ, מתחם תחנת הכוח רידינג, תל אביב
שורה 78:
2006  - יפן זה כאן: באמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון ישראל, ירושלים
 
2006  - הזוכים 2005: פרסי משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים
 
2005  - Little Red Hood, גלריה DotFiftyOne, מיאמי
שורה 86:
2003  - פרחים, גלריה קו 16, תל אביב
 
2002  - שפת אם, משכן לאמנות, עין חרוד
 
2001  - תחושת קסם, מוזיאון הרצליה לאמנות
שורה 92:
2001  - גלריה אלון שגב, תל אביב
 
2000  - גבירותיי ורבותיי , מוזיאון תל אביב לאמנות
 
2000   - בוגרים ברוזנפלד, גלריה רוזנפלד, תל אביב
שורה 104:
2005 - פרס האמן הצעיר, משרד המדע התרבות והספורט.
 
2016 – פרס שרת התרבות והספורט .
 
==אוספים==
 
*אוסף דורון סבג, חברת ORS בע"מ, תל אביב
 
*מוזיאון ישראל, ירושלים
 
*אוסף IDB
 
*מוזיאון ג' ל' מגנס, ברקלי, קליפורניה
 
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 121 ⟵ 116:
זמן תל אביב (קטלוג התערוכה), אוצרת: נילי גורן, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009
 
טל שוחט, (קטלוג התערוכה), מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2008
 
זמן אמת: אמנות בישראל (קטלוג התערוכה) 2008-1998, אוצרים :אמיתי מנדלסון ואפרת נתן מוזיאון ישראל, ירושלים, 2008
 
הים האחר (קטלוג התערוכה), אוצרת: דליה מרקוביץ', קציעה עלון, בית האמנים, ירושלים, 2007
 
העלמות ( קטלוג התערוכה), אוצר: גלעד מלצר, מוזיאון פתח תקוהתקווה לאמנות, 2007
 
שפת אם ( קטלוג התערוכה), אוצרת: טל בן צבי , משכן לאמנות, עין חרוד , 2002
 
בקשר לרפי ( קטלוג התערוכה), גלריה נופר, תל אביב , 1999
 
ימים אחדים ( קטלוג התערוכה), אוצרת: דרורית גור אריה, מיטל מנור, מוזיאון פ"ת לאמנות, 2017
 
פרטי פרטים ( קטלוג התערוכה), אוצרת יעלה חזות, מוזיאון חיפה לאמנות, 2010
 
צילום ישראלי במשכנות שאננים ( קטלוג התערוכה), הקרן לירושלים.
 
גור-אריה, דרורית, סיפור של פרידה, ערב רב, 20.11.17
http://www.erev-rav.com/archives/47316
 
סמיט, קמיע, עבודות של טל שוחט באוסף המזה"ת בויקטוריה ואלברט, הארץ, 18.7.12 https://www.haaretz.co.il/gallery/art/1.1779008
 
License to survive: טל שוחט. כאן: מציאות ישראלית באמנות, 27: 48-49, 2013
 
לפידות, מירה, יפן זה כאן : באמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון ישראל, ירושלים
 
הזוכים 2005: פרסי משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים
 
Personal Landscapes: Contemporary Art from Israel, המוזיאון לאמנות באוניברסיטה האמריקאית, וושינגטון, 2008
שורה 166 ⟵ 161:
סמינר הקיבוצים/מפגש אומן https://www.smkb.ac.il/art/meetings-articles/tal-shohat
 
אתר מוזיאון ישראל http://museum.imj.org.il/artcenter/newsite/he/exhibitions/?artist
 
אמנות ישראלית עכשיו, עורכות איריס ריבקינד בן צור, רויטל אלקלעי, מושב בן שמן : מודן, 2009
 
חזות מזרחית, הווה הנע בסבך עברו הערבי, עורך יגאל נזרי, שפת אם, תל אביב : בבל, 2000
 
מי מפחד מוירג'יניות: נשים כותבות נשיות, עורכת: תמר משמר, עורכת אמנות: רותי דירקטור, עיתון 77, 2005 .
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
 
{{בקרת זהויות}}