נין ג'וטסו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא אנצ'
נינג'יטסו
שורה 1:
{{אמנות לחימה
| סמל = Ninja kanji.svg
| שם =נין גנינג'וטסויטסו{{ש}}忍術
| תמונה = Ninja in Edo Wonderland.jpg
| כיתוב = נינג'ה בפארק השעשועים "Edo Wonderland" ביפן, 2008
| ארץ מקור = {{דגל|יפן||+}}
| שנת ייסוד =
| מייסד = לא קיים מייסד בודד
| סגנון = משולב, [[סטרייקינג]] משולב עם [[גראפלינג]]
| התפתחה מ =
| אמנים מפורסמים =
| ספורט אולימפי = לא
}}
 
'''נין גנינג'וטסויטסו''' ('''忍術''') הוא שם כולל לקובץ [[ע|מיומנויות לחימה]] שהתגבשו בהשראת לוחמים [[יפן|יפנים]] הקרויים במערב "[[נינג'ה|נינג'ות]]". אלו היו פעם לוחמים שהשתייכו לקבוצות שונות והתמחו באמנויות לחימה שונות, ביניהן מיומנויות [[ריגול]]. אמנויות לחימה אלו עסקו באספקטים קרביים, לצד אספקטים לא-קרביים ופילוסופיים.
 
בית הספר הגדול והידוע ביותר לנין גלנינג'וטסויטסו הוא "[[בוג'ין קאן]]" (bujinkan), בראשותו של [[מאסאקי האצומי|מאסאקי האצוּמי]], הסוֹקֵה (ראש שיטה) ה-34 בשושלת ראשי שיטות הנינג'יטסו. האצומי קיבל את אוסף השיטות מ[[טושיצוגו טאקמאצו]], וישנם עוד שני בתי ספר רשמיים ומכובדים שיצאו מטאקמאצו: [[ג'ינן קאן|גִ'ינֶן קאן]], בית ספרו של מנקה ו[[גנבוקאן|גֶנבּוֹקאן]], בית ספרו של טנמורה. בתי ספר אלו מאחדים תשע שיטות (רִיוּ) אשר הועברו בירושה לטאקמאטצו.
 
ל[[ישראל]] מקום חשוב בהיסטוריה המודרנית של הנין גהנינג'וטסויטסו. המערביים הראשונים אשר נחשפו ל[[אמנות לחימה]] זו היו [[דורון נבון]] ו[[דני וקסמן]], שני ישראלים שהגיעו ליפן בתחילת [[שנות ה-60]] במטרה ללמוד [[ג'ודו]]. דורון נבון היה המערבי הראשון שקיבל התואר [[שיהאן]] (תואר כבוד שפירושו מומחה או בכיר). בשנת [[2006]] מאסטר [[דייוויד חליוה]] הביא לישראל את שיטת השאדו, המשלבת נין גנינג'וטסויטסו והגנה עצמית.
 
הנין גהנינג'וטסויטסו בעולם עבר שינויים רבים ובמקומות מסוימים התעדן. בישראל ישנם מורים מבוג'ין קאן ומ[http://www.akban.org/hebrew/about אקבן] המשמרים את צורת העבודה והתובנות הקרביות של הנין גהנינג'וטסויטסו המסורתי.
 
==היסטוריה==