הבדלים בין גרסאות בדף "קלף (יהדות)"

הוסרו 3 בתים ,  לפני שנתיים
מ
 
===עיבוד בעפצים===
על פי התלמוד יש לעבד את עור הבהמה לאחר ההפשטה ב[[קמח]] שעורים, [[מלח (כימיה)|מלח]] ו[[עפץ|עפצים]]{{הערה|ראו {{בבלי|שבת|עט|א}}.}}, ולאחר העיבוד מתקבל עור עבה המכונה "גוויל", ואפשר להפיק ממנו "קלף" ו''-דוכסוסטוס'' על ידי קילוף השכבה העליונה של העור ([[אפידרמיס]]) מן השכבה הבשרנית. החלק הנקלף נקרא ''קלף'' ושאר העור נקרא ''דוכסוסטוס{{הערה|ישנה מחלוקת בין הפוסקים איזו מהשכבות היא קלף ואיזו דוכסוסטוס. לפי ה[[רמב"ם]] דוכסוסטוס הוא השכבה החיצונית, וקלף הוא השכבה הפנימית ({{משנה תורה||תפילין ומזוזה וספר תורה|א|ו}}), לשיטת ה[[שולחן ערוך]] ההפך הוא הנכון ({{שולחן ערוך|אורח חיים|לב|ז}}).}} צורת ההפרדה בין הקלף לדוכסוסטוס נשכחה במהלך הדורות, וכיום משתמשים רק בגוויל בלבד{{הערה|ראו שיטת קילוף באתר [http://tephillin.com/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%9C%D7%A3-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F/ "תפילין כהלכה"].}}.
 
המעבדים לפי שיטה זו כיום מוסיפים לפני העיבוד [[סיד]] וצואת יונים{{הערה|ראו בהרחבה, משה צארום, כשרות הגויל בימינו מסורה ליוסף כרך ה' עמודים 124-142}} כדי להסיר את השיער, לאחר מכן משרים את העור במי מלח למשך כשלושה ימים, ובמי קמח שעורים מלא למשך כעשרה ימים, ובמשרת עלי [[אוג הבורסקאים]] משמש כעפצים{{הערה|על השימוש בו ראו [[זהר עמר]], אוג הבורסקאים בעת העתיקה. ישראל עם וארץ (תש"ן-תשנ"ג) עמודים 191-198.}}.