ויקיפדיה

מוסד ביאליק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
לא קצרמר
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מוסד ביאליק''' הוא [[הוצאת ספרים|בית הוצאה לאור]] שהקימו [[ההנהלה הציונית]] העולמית והנהלת [[הסוכנות היהודית]] בשנת [[1935]], לזכרו של המשורר [[חיים נחמן ביאליק]]. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף [[שנות ה-60]], היה [[משה גרדון]] (בנו של [[שמואל ליבלייב גורדון]]), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות [[הפועל הצעיר]]–[[צעירי ציון]]" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כ[[חברה לתועלת הציבור]]. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.
 
==הקמת המוסד==
על הקמת מוסד ביאליק הוחלט בישיבה של [[הסוכנות היהודית]] בנובמבר 1934, על פי הצעתו של [[נחום סוקולוב]]{{הערה|שם=הברית|{{דואר היום||ועידת הברית העברית העולמית|1934/10/08|00614}}}} ובהסכמה עם [[אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל|אגודת הסופרים]] ו[[קרן היסוד]] שהקציבה להקמת המוסד 5000 לא"י{{הערה|{{דבר||מוסד ביאליק|1934/11/16|00119}}}}. המוסד נועד לכינוס שיטתי של התרבות היהודית וטיפוח מתמיד של הספרות והלשון העברית{{הערה|{{דבר||החלטות ועידת הסופרים|1935/05/10|00608}}}}{{הערה|{{דבר||תכנית למוסד ביאליק|1935/01/24|00402}}}}. ההחלטה התקבלה זמן מה לאחר ש"[[הברית העברית העולמית]]" החליטה להקים לזכר ביאליק את "קרן ביאליק", קרן עצמאית, נוספת על [[קרן היסוד]] ו[[הקרן הקיימת לישראל]]{{הערה|{{דואר היום|ב.ד.|מדינר לפרוטה|1934/11/20|00203}}}}, לצורך הקמת מפעל לכנוס של אוצרות הספרות היהודית, ביצור החינוך היהודי בגולה ותמיכה בספרות העברית וב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]]{{הערה|שם=הברית}}. עלתה הטענה שמוסד ביאליק הוקם כדי לטרפד את הקמת "קרן ביאליק"{{הערה|{{דואר היום||ההר הוליד - מדריכים|1935/09/20|00202}}}}{{הערה|שם=חרות1|{{חרות||מוסד ביאליק|1957/07/19|00509}}}}.
 
ישיבה ראשונה של הנהלת המוסד, שכללה שלושה נציגים של [[הסוכנות היהודית]], נציג של [[הועדהוועד הלאומי]], נציג [[קרן היסוד]], נציג של אגודת הסופרים העבריים ונציג ועד הלשון, התכנס ב-12 בפברואר 1935{{הערה|{{דואר היום||הישיבה הראשונה של הקורטוריון למוסד ביאליק|1935/02/24|00504}}}}.
 
בשנה הראשונה הוציא המוסד [[שנתון (כתב עת)|שנתון]] לזכר ביאליק בשם "כנסת"{{הערה|{{דואר היום||כנסת לזכר ח.נ. ביאליק|1935/10/25|00702}}}}, הכריז על פרסים לספרות וספרי עיון{{הערה|{{דואר היום||פרסים ספרותיים של מוסד ביאליק|1935/09/13|01107}}}}, העביר תמיכה לוועד הלשון{{הערה|{{דואר היום||מלון לעבודת חשמל|1935/09/13|01008}}}} ול[[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|חברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]]{{הערה|{{הצופה||החברה העברית לחקירת ארץ ישראל|1938/01/28|00306}}}} והחל בהכנת ספרים על הציונות ותולדות היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{דבר||איך יפעל מוסד ביאליק|1935/12/19|00602}}}}.{{הערה| "ספר הציונות: מבחר הספרות הציונית ורשמי התנועה ומפעליה בהשתלשלותם ההיסטורית". (חמישה כרכים), מו"ל בלתי ידוע, תרצ"?, בעריכתו של מוסד ביאליק (מאתר הספרייה הלאומית)}}.
שורה 37:
*דרכו של מקרא של [[מרטין בובר]], 1964 - שנמכר ב-1,200 עותקים בשנה הראשונה{{הערה|שם=הירשפלד|{{דבר|דבורה הירשפלד|מתשכ"ה לתשכ"ו בשדה ספר|1965/10/01|00702}}}}.
* תרבות הריניסאנס באיטליה, [[יעקב בורקהרדט]] (נכתב ב-1860), תרגם: [[יעקב שטיינברג]], תשכ"ו-1966.
* [[אהרוןאהרן אהרונסוןאהרנסון]] האיש וזמנו, [[אליעזר ליבנה]], 1969.
בשנות ה-70:
* [[בן-ציון דינור]], '''מכתבי [[אברהם מאפו]]''', -כונסו בצירוף הערות וניספחים על ידי בן-ציון דינור. תש"ל, 1970.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מוסד_ביאליק"