יקותיאל עזריאלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
|חיבוריו=
}}
ה[[רב]] '''יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי)''' ([[י"א באדר ב']] [[תר"ס]]; [[12 במרץ]] [[1900]] - [[י"ג בטבת]] [[תשנ"ג]]; [[6 בינואר]] [[1993]]) היה רבה של [[זכרון יעקב]] במשך כשישים ושלוש שנה; מניצולי [[פרעות תרפ"ט]].
 
==תולדותיו==
שורה 28:
ב[[חנוכה]] [[תרפ"ה]] (נובמבר [[1924]]) עלה ארצה עם קבוצת בחורי הישיבה מישיבת סלבודקה אשר היוו את גרעין היסוד של [[ישיבת חברון]] בעיר [[חברון]].
 
בבוקר יום שבת [[י"ח באב]] [[תרפ"ט]] שהה בביתו של [[אליעזר דן סלונים]], מנהל סניף בנק [[אפ"ק]] בחברון ומראשי הציבור היהודי בעיר. בבית התאספו עשרות מיהודי העיר בתקווה למצוא בו מקלט מן הפורעים הערבים. כמו כן התארחו בבית משפחת סלונים הורי אשתו של אליעזר דן סלונים, רבה של זכרון יעקב [[אברהם יעקב אורלנסקי]] ורעייתו ובתם מינה חיה. בעיצומה של [[תפילת שחרית]] פרצו הפורעים הערבים לבית וטבחו ביושביו. הרב אורלנסקי ואשתו, בתם חנה ובעלה אליעזר דן סלונים ונכדם הקטן אהרון סלונים נהרגו. קושלבסקי הציל את מינה חיה אורלנסקי בכך שהוא דחף אותה לחדר צדדי. הוא עצמו נפגע ברגלו מפגיעת פגיון אולם הוא שרד וכעבור זמן החלים מפצעיו.
 
לאחר הקמתה מחדש של ישיבת חברון בירושלים המשיך קושלבסקי ללמוד בה. בשנתבאדר [[תרצ"א]] ([[1931]]) נשא לאישה את מינה חיה אורלנסקי (נפטרה בי"ט אדר א תשמ"ו). לאחר מכן למד ב[[היכל התלמוד]] ב[[תל אביב]], וכעבור זמן קצר התמנה בהמלצת [[הראי"ה קוק]] לרבה של זכרון יעקב כממלא מקום מקום חותנו שנהרג בפרעות. היה חבר המועצה של [[מרכז חינוך התורה בארץ ישראל]] שפעל בתל אביב ואיגד את מוסדות החינוך הדתיים בארץ ישראל.
 
הרב קושלבסקי שימש רבה של זכרון יעקב במשך כשישים שנה, והיה אחראי על הקמת תשתית שירותי הדת במושבה. בין השאר היה אחראי על כשרות ה[[יקבי כרמל|יקב]] בזכרון יעקב. כמו כן היה חבר הנהלת [[מדרשיית נעם]] ב[[פרדס חנה]] הסמוכה. במהלך כהונתו [[עיברות|עיברת]] את שמו מקושלבסקי לעזריאלי, על שם אביו עזריאל.
שורה 41:
בניו של הרב עזריאלי עזבו את זכרון יעקב. בנו יהודה אריה עזריאלי היה עיתונאי בעיתון [[הצופה]] וחבר מועצת העיר [[חיפה]] מטעם [[המפד"ל]]. בסוף ימיו התגורר בשכונת [[רחביה]] בירושלים. בנו עו"ד ישראל זאב עזריאלי מתגורר ב[[רחובות]]. נכדו אילון שמואל קושלבסקי (עזריאלי), בן בנו ישראל זאב, שב להתגורר בזכרון יעקב והוא מ[[אברך|אברכי]] הקהילה החרדית במקום.
 
== לקריאה נוספת ==
 
* ישראל עזריאלי, 'קוים לדמותו של אבא - הרב זצ"ל', בתוך: '''זכרון יקותיאל''', כרך א, זכרון יעקב תשנ"ה, עמ' קעה-ריג
{{מיון רגיל:עזריאלי, יקותיאל}}