הבדלים בין גרסאות בדף "סן שאמון"

נוספו 33 בתים ,  לפני שנתיים
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\|עובי שריון *= * +|שריון=))
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
==תיאור הכלי==
ההבדל העיקרי בין הסן שאמון לשניידר CA1 היה התותח. בסן שאמון נעשה שימוש בתותח 75 מ"מ, אותו [[קליבר]] כמו בשניידר CA1, אך באורך [[קנה (נשק)|קנה]] ארוך יותר של 12 קליברים (כלומר 90 סנטימטר), דבר שהפך את הכלי למעשה לסוג של [[תומ"ת|תותח מתנייע]], הראשון מסוגו בעולם. אורך הקנה, שלא היה קיים באפיון הצבא כלל, סיבך את התכנון ויצר חוסר-פרופורצייה בצידו הקדמי של הטנק, אך לבסוף בספטמבר 1916 היההושלם מוכן ויוצרוהתכנון ו-400 פריטיםיחידות הוזמנו.
 
בנוסף לתותח צויד הטנק ב-2 [[מקלע]]י [[מקלע הוצ'קיס|הוצ'קיס]] 8 מ"מ משני צדדיו, ו-2 מקלעים בחזית, אחד לצד התותח ואחד [[מקלע מקביל|מקביל]].
 
הכלי היה ארוך יותר (בשני מטרים) וכבד יותר (ב-8 טון) מה"שניידר" אך גם מהיר ממנו (12 קמ"ש לעומת 7.5 על כביש), ומנועו החזק (90 כ"ס לעומת 60 של השניידר) איפשר לו יכולת תמרון גבוהה יותר. אולם בתנאי הבוץ של מלחמת החפירות היו משקלו הרב וחוסר הפרופורציה שלו לרועץ והוא הרבה להתקע, חרטומו קדימה. גם מערכת הזחלים הרבתה להתקע ולהשבר עקב המשקל העודף וטנקים רבים לא הצליחו להגיע כלל לשדה הקרב. עם זאת, נעשה בכלי שימוש מושכל יותר כנושא-ארטילריה בעורף הכוחות (על ידי ציוד רוב הכלים ב[[תותח 75 מ"מ מודל 1897]] האמין, בעל טווח של כ-8 ק"מ) וכמשמיד סוללות ארטילריה גרמניות במהלך ההתקפי של [[מתקפת מאה הימים]] בסוף המלחמה, שם יכלה לבוא לידי ביטוי יכולת התנועה המהירה יחסית שלו.
 
צוות הכלי כלל נהג ושבעה אנשי צוות. השריון היה בתחילה בן 11 מ"מ, אך משהוכח בלתי יעיל הוספה לו שכבה של 8 מ"מ בקדמהבחזית, בגחון ובצדדים. הגג תוכנן בשיפוע כך ש[[רימון יד|רימוני יד]] שהוטלו על הכלי יתגלגלו ממנו ארצה.
 
לאחר המלחמה יוצרו עוד כ-50 טנקים, חלקם סופקו ל[[פולין]] במסגרתבמהלך [[המלחמה הפולנית-סובייטית]] של [[1920]].
 
==לקריאה נוספת==