|
== ביוגרפיה ==
נעמה גורן-ענבר נולדה בירושלים ב־1948 לאביה הסופר יעקב גורן ואימה רחל גורן. לאחר שירות ב[[נח"ל]] בקיבוץ [[משמר הנגב]], פנתה ללימודי ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים שם סיימה לימודי תואר ראשון ושני. עבודת הדוקטורט שלה (בהצטיינות יתרה; 1981) הוקדשה לחקר מכלולי כלי האבן מהאתר [[תל עובדיה|עובדיה]] בעמק הירדן, האתר הפרהיסטורי הקדום בישראל, בהנחיית [[עופר בר-יוסף]]. את התמחות הפוסט דוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, בהנחיית [[גלין אייזק]].
בשנת 1984 החלה לשמש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1992 מונתה לפרופסור חבר ובשנת 1997 כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. בין השנים 2002 ל-2005 שימשה כראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
==מחקרים וחפירות ==
בשנים 1981-1982 ניהלה גורן-ענבר את החפירות באתר האשלי ב[[ברכת רם]] בצפון רמת הגולן{{הערה|N. Goren, THe Lithic Assemblage of the Berekhat Ram Acheulian site, Golan Hights. Paléorient 11, 7-28 (1985).}}. האתר, אותו גילה דודי בן עמי, ממוקם בין שני קילוחי בזלת שתוארכו בשיטת [[ארגון/ארגון]]. גילה של השכבה התחתונה כ- 800 אלף שנים לפני זמננו ואילו גיל השכבה העליונה 233 אלף שנים לפני זמננו. גילה של השכבה הארכיאולוגית, לכן, קדום ל-233 אלף שנים. במהלך החפירות נחשפה [[ונוס מברכת רם|צלמית אישה עשויה טוף]] הנחשבת לייצוג הסימבולי (אומנותי) הקדום ביותר בהיסטוריה האנושית.
בין השנים 1982 ל- 1985 ניהלה פרופסור גורן-ענבר את פרויקט החפירות באתר הקטור מן הפליאולית[[התקפה התיכוןהפלאוליתית התיכונה]] בבקעת [[קוניטרה]] על גבול סוריה ברמת הגולן{{הערה|N. Goren-Inbar, Quneitra: A Mousterian Site on the Golan Heights. Qedem - Monoghraphs of the Institute of Archaeology -The Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem, (41990), vol. 31, pp. 239.}}. האתר התגלה על ידי דודי בן עמי ונחפר במשך שלוש עונות חפירה. הממצאים באתר חשפו מכלול כלי אבן עשיר ומכלול [[ארכאוזואולוגיה|עצמות בעלי חיים]] הכולל [[שור הבר|בקר בר]] גדול ממדים. בין הממצאים הבולטים – חלוק צור שטוח ועליו חריטה של מעגלים קונצנטריים (בעלי מרכז משותף). דגם גיאומטרי דומה מופיע גם על עצם בקר בר באתר ויחד עם החלוק החרוץ מהווה את העדויות הקדומות ביותר לייצוג אומנותי (סימבולי) בתקופתבתקופה האבן התיכונהזו.
בשנת 1989 החלה פרופסור גורן-ענבר את פרויקט החפירות באתר האשליה[[התרבות (מןהאשלית|אשלי]] הפליאולית[[גשר התחתון)בנות בגשריעקב (אתר ארכאולוגי)|גשר בנות יעקב]] בגדה המזרחית של נהר הירדן במוצאו מעמקמ[[עמק החולה]]. האתרההיא גשרערכה בנות יעקב נחפר במהלךבאתר שבע עונות חפירה בין השנים 1989 ל 1997 (1989, 1990, 1991, 1995, 1996 ושתי עונות במהלך 1997). התגליות המרכזיות בגשר בנות יעקב כוללות בין השאר:
• [[תיארוך השכבותרדיומטרי|תיארוך]] ה[[שכבה ארכאולוגית|שכבות]] האשליות באתר לגיל של כ-780 אלף שנים [[לפני זמננו]] בהתבסס על חשיפת [[פלאומגנטיזם|ההיפוך המגנטי]] האחרון בשכבות האתר{{הערה|N. Goren-Inbar et al., Pleistocene milestones on the Out-of-Africa corridor at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science 289, 944-947 (52000).}}
• אתר טבח של [[פיל ישר חט]]{{הערה|N. Goren-Inbar, A. Lister, E. Werker, M. Chech, A butchered elephant skull and associated artifacts from the Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Palיorient 20, 99-112 (61994).}} ובו עדויות ליכולותיהם של ההומינידים הקדומים באתר בניצול פילים.
• עדויות לציד משמעותי של בעלי חיים גדולים. בשטח C באתר נחפרו [[ארכאוזואולוגיה|שרידיהם]] של עשרות בעלי חיים גדולים וביניהם שבעה יחמורים[[יחמור]]ים בשכבה אחת. סימני החיתוך שהותירו על העצמות סכיני הצור של ההומינידים שהסירו את הבשר מעידים כי הם היו קצבים מיומנים והשתמשו באותה הטכניקה המשמשת אנשים מודרניים לחיתוך הבשר וניצולו{{הערה|R. Rabinovich, S. Gaudzinski, N. Goren-Inbar, S. Gaudzinski-Windheuser, N. Goren-Inbar, Systematic butchering of Fallow deer (7Dama) at the early Middle Pleistocene Acheulian site of Gesher Benot Ya‘aqov, (Israel). J. Hum. Evol. 54, 134-149 (2008).}}.
• מכלול עשיר וייחודי של כלי אבן דו-פניים ([[אבן יד|אבני יד]] וקופיצים) המעידים על מוצאם האפריקאי של יושבי האתר ועל יכולותיהם הטכנולוגיות המתקדמות{{הערה|N. Goren-Inbar, N. Alperson-Afil, G. Sharon, G. Herzlinger, The Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov. Volume IV. The Lithic Assemblage. E. Delson, E. J. Sargis, Eds., Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology Series Springer, Cham, Switzerland, (82018), vol. IV.}}.
• העדויות הקדומות ביותר לשליטהל[[שימוש האדם הקדמון באש|שליטה באש]] מחוץ לאפריקה{{הערה|N. Alperson-Afil, N. Goren-Inbar, The Achulian Site of Gesher Benot Ya'aqov Vol. II: Ancient Flames and Controlled Use of Fire. E. Delson, E. J. Sargis, Eds., Springer, Dordrecht, (92010).}}.
• מכלול בוטני[[ארכאובוטניקה|בוטאני]] עשיר ששרד עקב תנאי השימור הייחודיים בגדת הירדן הכולל שרידי עצים, זרעים ופירות, הפותחיםבעזרתם חלוןניתן לשחזורלשחזר את הסביבה לחופי אגם החולה הקדום{{הערה|N. Goren-Inbar, E. Werker, C. S. Feibel, The Acheulian Site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel Volume I: The Wood Assmeblage. Oxbow Books, Oxford, (102002).}}.
• בין הממצאים הבוטאניים זוהו שרידיהם של שבעה מינים של אגוזים אכילים וכן נחשפו כלי אבן ששימשו כמפצחי אגוזים. זוהי העדות הקדומה ביותר למרכיבי התזונה הצמחית של ההומינידים באתר{{הערה|N. Goren-Inbar, G. Sharon, Y. Melamed, M. Kislev, Nuts, nut cracking, and pitted stones at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 99, 2455-2460 (112002).}}.
חפירותיה ומחקריה של פרופסור גורן-ענבר בגשר בנות יעקב התפרסמו במאות מאמרים וספרים והביאו להכרה באתר זה כאחד האתרים החשובים ביותר בעולם מן התרבות האשלית, התקופה הפליאוליתית התחתונה.
== תרומה מדעית ==
פרופסור גורן-ענבר היא מומחית בעלת שם עולמי בחקר התקופה הפליאוליתית התחתונה. האתרים שחפרה, בעיקר בצפון ישראל, שינו את הבנתנו באשר לאבולוציה של האדם והתנהגותו מראשית הופעתו במזרח התיכון. חפירותיה ומחקריה באתר בגשר בנות יעקב הוא דוגמה ליכולתה המדעית להפיק כמות מרשימה של מידע מאתר בודד ומרוחק במאוד בזמן. מחקריה מקיפים את כל ההיבטים של האתר, פעילות האדם בו ושחזור הסביבה.
|
