מלח בישול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←החומר: השחתה |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) |
||
שורה 74:
==המלח ושימושיו ביהדות==
* ב[[מקרא]] נזכר המלח לראשונה בשם [[ים המלח]]{{הערה|בראשית יג ד. בזמן המתואר היה נקרא המקום 'עמק השידים' אך בזמן כתיבת התורה נעשה שם ים המלח}} ולאחר מכן בסיפור [[אשת לוט]], שהפכה ל"נציב מלח" כאשר הביטה לאחוריה בניגוד להוראת המלאכים לאחר [[הפיכת סדום ועמורה|מהפכת סדום]].המלח הוא אחד הדברים שהמטיר האלוהים על סדום, כמו שמובא בספר דברים {{הערה| פרק כט 'גפרית ומלח שריפה כל ארצה}}
* כוחו המשמר של המלח מתבטא במקרא במונח "ברית מלח", המציין ברית עומדת לעולם, במונח זה מתוארת נצחיות הכהונה של בית [[אהרון]] ("כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לה'--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם: '''בְּרִית מֶלַח''' עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה', לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" {{תנ"ך|במדבר|יח|יט}}) ונצחיות המלוכה של [[בית דוד]] ("יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם: לוֹ וּלְבָנָיו, '''בְּרִית מֶלַח'''" {{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|ה}}). [[רש"י]] מפרש את ברית המלח בהבטחת הכהונה והמלוכה "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם".
* לכל הקורבנות שהוקרבו ב[[בית המקדש]] היה צריך להוסיף מלח: "'''וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח''', וְלֹא תַשְבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח" ({{תנ"ך|ויקרא|ב}}). ו[[חז"ל]] קבעו שיש להשתמש ב[[מלח סדומית]], מהר [[סדום]], הנחשב למלח טהור ואיכותי. לצורך כך הייתה קיימת לשכה מיוחדת - [[לשכות העזרה#לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין| לשכת המלח]].{{הערה|1=מידות ה,ג}}
שורה 82:
* מדברי הנביא [[יחזקאל]] עולה כי בימי קדם זריית מלח (או מי מלח) על התינוק לאחר הלידה נחשבה לפעולה חיונית בדומה לחיתוך חבל הטבור או רחצה והחתלה "בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא-כָרַּת שָׁרֵּךְ, וּבְמַיִם לֹא-רֻחַצְתְּ, לְמִשְׁעִי; '''וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ''', וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ. לֹא-חָסָה עָלַיִךְ עַיִן, לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה--לְחֻמְלָה עָלָיִךְ" ({{תנ"ך|יחזקאל|טז|ד|ה|קצר=כן}}). [[רש"י]] מפרש כי הפעולה נועדה לחזק את גוף הרך הנולד "מכאן שמולחין את הולד - כדי שיתקשה בשרו".
* בהלכות כשרות יש למלח תפקיד מפתח ב[[הכשרת בשר|הכשרת הבשר]] לאכילה בהיותו סופח נוזלים: זורים מלח בישול גס על הבשר ומשהים שעה לספיגת הדם מתוכו, כדי שלא לעבור על [[איסור אכילת דם]].
* בשבת אסור למלוח [[עור]] שזו מאכת מעבד. וכן אסור למלוח אוכל לזמן רב שנראה כעיבוד או בישול. וכמו כן אסורה הכנת מי מלח בריכוז גבוה שה[[ביצה(מזון)|ביצה]] צפה בהם. באיסור [[הטמנה]] נחשב המלח כמוסיף הבל.
* בהלכות [[ברכה|ברכות]] המלח כמו המים הוחרגו מכל המאכלים ואינם נחשבים 'מזון'. (נוגע גם לעניין נדרים. ולעניין עירוב ועוד)
* במובן חיובי המשילו חז"ל את הייסורים למלח. מה מלח ממתק את הבשר אף יסורין ממרקין עוונותיו. אבל הזהירו שלשה מיעוטן יפה ורובן קשה שאור ומלח וסרבנות.
== ראו גם ==
| |||