פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 14 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
{{מפנה|גנזך}}
למושג ארכיון שלושה מובנים:
# [[חומר ארכיוני|החומר הארכיוני]] הראוי לשמירה לצמיתות;
# המוסד הרוכש חומר ארכיוני, שומר אותו ומעמיד אותו לשימוש;
# משכן החומר הארכיוני{{הערה|שם=מינוח|ועדת המינוח, '''מילון למונחי הארכיונאות''', האיגוד הארכיוני בישראל, 1993}}.
 
מקור המילה '''אַרְכִיּוֹן''' הוא ב[[יוונית]], שבה הייתה משמעותה ביתו של ה'''[[ארכון|אַרכוֹן]]''' – בו היו [[תרגום|מתורגמים]] ונשמרים מסמכים שנמצאו באחריותו. [[שורש (לשון)|שורש]] המילה ארכיון ביוונית הוא "ארכה" (ἀρχή), שפירושה ראשיתי, קדום, פרימרי (כמו במילה ארכאולוגיה). במגילת אסתר נמצא הערך "גנזי המלך" ומכאן שבעברית משתמשים גם במלה "גנזך" במובן של ארכיון.
[[קובץ:Weizmann Archives Building in Rehovot.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בניין גנזך ויצמן ב[[מכון ויצמן ברחובות]]]]
מבחינים בין שני סוגים של ארכיונים:
* ארכיון מנהלי - ארכיון המקבל חומר ארכיוני מהארגון אליו הוא שייך. הוא פועל במסגרת הארגון. כדי להשלים את החומר הארכיוני המתקבל מהארגון אוסף ארכיון זה השלמות הנמצאות במקום אחר.
* ארכיון תיעודי - הוא ארכיון שאוסף חומר ארכיוני הקשור לעניין כלשהו. כגון ארכיון [[יד ושם]] האוסף חומר ארכיוני הקשור ל[[השואה|שואה]].
 
ארכיונים קיימים מאז ימי קדם, מקובל שהארכיון העתיק ביותר הוא חוקי [[חמורבי]] החקוקים על מצבתו שנמצאת ב[[מוזיאון הלובר]].
בעקבות היונים הלכו גם הרומאים והקימו ארכיונים - ARCHIVUM. גם במקורות ה[[יהודי]]ים יש איזכור לארכיון, לדוגמה ב{{תנ"ך|ירמיהו|לב|יא|יד}}: {{ציטוטון|ואקח, את-ספר המקנה, את-החתום המצוה והחוקים, ואת-הגלוי. '''יב''' ואתן את-הספר המקנה, אל-ברוך בן-נרייה בן-מחסיה, לעיני חנמאל דודי, ולעיני העדים הכותבים בספר המקנה--לעיני, כל-היהודים, היושבים, בחצר המטרה.  '''יג''' ואצווה,
את-ברוך, לעיניהם, לאמור.  '''יד''' כה-אמר יהוהה' צבאות אלוהי ישראל, לקוח את-הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי
הזה, '''ונתתם, בכלי-חרש--למען יעמדו, ימים רבים''.}}
 
במשך אלפי שנים שימשו הארכיונים אך ורק את מוסדות השלטון, בין אם היה זה שלטון מרכזי של מדינה, שלטון של עיר או של מוסדות דת, בעיקר של מוסדות הכנסייה הקתולית. בימי הביניים נוצרו גם
ארכיונים של משפחות אצולה ומראשית העת החדשה נוצרו גם ארכיונים של עסקים. כל הארכיונים האלו היו סגורים לקהל ופתוחים אך ורק לבעליהם.
 
השינוי המרכזי בתפקיד הארכיונים הגיע עם [[המהפכה הצרפתית]] ב-1789, שבעקבותיה בוטלו המעמדות. ב-25 ביוני [[1794]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = ביין|שם = אלכס|כתב עת = האנציקלופדיה העברית}}}} נחקק בצרפת חוק הארכיונים המודרני הראשון, שקבע שהארכיון של הממשלה יהיה פתוח לקהל. חקיקת חוק זה הייתה ראשיתה של התקופה המודרנית בניהול הארכיונים. בעקבות הצרפתים התחילו שאר מדינות אירופה לפתוח את הארכיונים שלהם לקהל האזרחים. עובדה זו הפכה את הארכיונים כמקור למחקר מדעי.
 
ציון דרך חשוב בניהול הארכיונים היה ב-1898 עם צאת ספרם המונומנטלי של שלושת ההולנדים  [[Muller Feith and Fruin]] - "מדריך לארגון ורישום ארכיונים". הם אלו שקבעו את הכלל הבסיסי בארכיונאות - "עקרון המוצא", כלל שתקף גם היום וביתר שאת בארגון, סידור ורישום של חומר ארכיוני דיגיטלי.
יצירת החומר הארכיוני. כך נוצר מקצוע משני בארכיונאות – ניהול רשומות.
 
הארגון הבסיסי של הארכיון הוא בהתאם לגוף יוצר{{הערה|שם=מינוח}} החומר. כל יוצר חומר ארכיוני הוא חטיבה{{הערה|שם=מינוח}} בארכיון. זו יכולה להיות חטיבה של חומר ארכיוני מינהלי, זה יכול להיות אוסף כשלשהוא וזה יכול להיות ארכיון של בן-אדם או של משפחה. לדוגמה: ארכיון השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] ב[[גנזך המדינה]].
 
== ארכיונים בישראל ==
}}
 
;ענף שירותי גניזה:
בעידן המודרני בישראל חלה התפתחות עם החלטתה של ממשלת ישראל להפריט את תחום שירותי הגניזה. החלטה זו התקבלה ביולי 1994 לאחר בחינה מדוקדקת בדבר האפשרות להעביר את החומר הארכיוני של משרדי הממשלה ויחידות הסמך גם לחברות גניזה פרטיות.
בעקבות ההחלטה הוקמו חברות גניזה, או "מגנזות תעשייתיות", אשר שומרות ניירת ומסמכים אשר לא נמצא מקומם בארכיון הלאומי וכן חומרים של חברות פרטיות ואישים פרטיים אשר מצאו לנכון להעביר את החומר לניהול מקצועי בארכיב חיצוני. המגנזות התעשייתיות או חברות הגניזה בישראל הן זרוע ביצוע ארוכה לצורך בדיקת איכות וסטנדרטיזציה של שמירת חומר היסטורי ולאומי וכן חומר מסחרי ופרטי. כיום קיימות מספר חברות גניזה בשוק הפרטי.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Archives|שם ויקישיתוף=ארכיונים|ויקימילון=ארכיב|ויקימילון 2=ארכיון}}
* [http://www.archives.org.il/files_4.html כתב העת "ארכיון" בטקסט מלא]
* [http://www.archive.org/index.php אתר 'הארכיון' לדפי אינטרנט]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/israel-collection/Pages/israeli-internet-archive.aspx אתר הארכיון לדפי אינטרנט בישראל בלבד]