הבדלים בין גרסאות בדף "תהילים כ"ז"

הוסרו 121 בתים ,  לפני שנתיים
תיקון קישור לפירושונים
מ (הוספת קטגוריה:אלול באמצעות HotCat)
(תיקון קישור לפירושונים)
| ניקוד = כן
| כותרת = לדוד ה' אורי וישעי
| תוכן = א לְדָוִד יְהוָהה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָהה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
{{ש}}ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
{{ש}}ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
{{ש}} ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָהה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָהה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָהה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
{{ש}}ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
{{ש}}ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָהלַה'.
{{ש}}ז שְׁמַע יְהוָהה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
{{ש}}ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָהה' אֲבַקֵּשׁ.
{{ש}}ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
{{ש}}י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָהוַה' יַאַסְפֵנִי.
{{ש}}יא הוֹרֵנִי יְהוָהה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
{{ש}}יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
{{ש}}יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָהה' בְּאֶרֶץ חַיִּים.
{{ש}}יד קַוֵּה אֶל יְהוָהה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָהה'.
| מקור = {{תורה|תהלים|כז}}
}}
טעמים מספר נאמרו בסיבת אמירתו בימי חודש אלול ותשרי:
* יש שכתבו שהוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב ב[[מדרש שוחר טוב]] על פסוקו הראשון של הפרק: {{ציטוטון|רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.}} ויש שהוספיו רמז נוסף: "כי יצפנני בסוכו" (פסוק ה) שרומז ל[[חג הסוכות]].
* טעם נוסף כתב ב[[שבתי סופר#סידורו|סידור רבי שבתי]] "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים"<ref>הובא בליקוטי מהרי"ח (חלק ג, דף נו, ב).</ref>.
* עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :{{ציטוטון|בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא|ח"ה, דברים, עמ' מד}}
 
== הלחנה ==
אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: {{ציטוטון|אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָהה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָהה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָהה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}. בין הלחנים המפורסמים הוא לחנו של [[אברהם פריד]], וכן לחן שמושר על ידי [[פרחי מיאמי]].
 
== לקריאה נוספת ==