מלח בישול – הבדלי גרסאות

 

==המלח ושימושיו ביהדות==

* כוחו המשמר של המלח מתבטא במקרא במונח "ברית מלח", המציין ברית עומדת לעולם, במונח זה מתוארת נצחיות הכהונה של בית [[אהרון]] ("כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לה'--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם: '''בְּרִית מֶלַח''' עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה', לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" {{תנ"ך|במדבר|יח|יט}}) ונצחיות המלוכה של [[בית דוד]] ("ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם: לוֹ וּלְבָנָיו, '''בְּרִית מֶלַח'''" {{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|ה}}). [[רש"י]] מפרש את ברית המלח בהבטחת הכהונה והמלוכה "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם".

* לכל הקורבנות שהוקרבו ב[[בית המקדש]] היה צריך להוסיף מלח: "'''וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח''', וְלֹא תַשְבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח" ({{תנ"ך|ויקרא|ב}}). ו[[חז"ל]] קבעו שיש להשתמש ב[[מלח סדומית]], מהר [[סדום]], הנחשב למלח טהור ואיכותי. לצורך כך הייתה קיימת לשכה מיוחדת - [[לשכות העזרה#לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין| לשכת המלח]].{{הערה|1=מידות ה,ג}}