ברכה (מנהג דתי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 7:
==הברכה ביהדות==
 
ביהדות רווחת האמונה כי בכוחו של דיבור הפה להטיב או להרע - על ידי ברכה או [[קללה]]:
 
{{ציטוטון|ואפשר לנו לומר לפי עניות דעתנו, כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב (בראשית ב, ז) 'ויפח באפיו נשמת חיים', ותרגם אונקלוס 'לרוח ממללא', נתן בה כח רב לפעול אפילו במה שהוא חוץ ממנה|[[ספר החינוך]], מצווה רלא}}.
שורה 13:
לכל אדם{{הערה|תלמוד ירושלמי, ברכות ס"ב, ע"א- "אם בירכך גוי ענה אחריו אמן..."}} ולכל יהודי, מיוחס כוח בפיו לברך ולקלל: {{ציטוטון|לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך|{{בבלי|מגילה|טו|א}}}} וכן {{ציטוטון|לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך|תלמוד בבלי/ בבא קמא צ"ג,א}}.
 
ומובא בתלמוד{{הערה|תלמוד בבלי, ברכות דף ז' ע"א}}תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. '''וקמשמע לן (משתמע מכאן) שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך'''.
 
ברכות ביהדות נאמרות בהזדמניות שונות גם בין אדם לאדם כ[[ברכה (נימוס)|איחול]], אך מיחסים לה משמעות דתית.
שורה 19:
{{ציטוטון|משקילקלו ה[[מינות (יהדות)|מינים]]... התקינו שיהא אדם שואל את חברו ב[[השם המפורש|שם]] שנאמר: "והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה" ואומר: "ה' עמך גבור החיל"|ברכות, ט', ה'}}.
 
כיום לא נהוג להזכיר את השם המפורש בשיחת חולין, שלום נחשב אחד משמותיו של השם ומשתמשים בו, וכן משתמשים בביטוים כגון "בעזרת השם", "השם יעזור" וכדומה.
====חשיבות הכוונה הטובה של המברך====
חז"ל מיחסים לאדם שהוא בעל עין טובה ובעל אהדה לאחרים כח גדול יותר בברכתו ולהפך "טוב עין הוא יבורך (משלי) אל תקרי יבורך אלה יברך" (מסכת סוטה, לח ע"ב).
 
עניין חשיבות האהבה בברכה מודגש במיוחד בברכת הכהנים, עליה הכהנים מברכים לפני "ברוך אתה...לברך את עמו ישראל באהבה".
חז"ל מזהירים מלהתברך מכהן 'צר עין' (שעינו רעה בטוב אחרים) ופוסלים ברכה של כהן ששונא חלק מהציבור או אפילו שהציבור שונא אותו{{הערה|[http://ph.yhb.org.il/02-20-09/ פניני הלכה תפילה פרק כ הלכה ט]}} וכך מובא ב[[ספר הזוהר]] "..כהן שמברך בעין טובה ברכתו מתקיימת ושאינו מברך בעין טובה...אל תרצו ממנו ברכה כלל"{{הערה|תרגום בעל הסולם ל'זוהר', פרשת נשא דף קמ"ז, עמוד ב.}}.
 
שורה 33:
 
על פי המסורת היהודית "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". המקור לכך מן התלמוד:
:{{ציטוטון|'אמר אלוהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים' ({{תנ"ך|שמואל ב|כג|ג|קצר=כן}}), מאי קאמר? אמר רבי אבהו, הכי קאמר: אמר אלוהי ישראל: לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי - צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה|{{בבלי|מועד קטן|טז|ב}}}}.
 
מקור נוסף הוא מסיפורו של [[חוני המעגל]] שתפילתו חוללה נס:
שורה 39:
 
ואכן בעם ישראל מייחסים כוח לברכותיהם של רבנים צדיקים, וקיים מנהג ללכת אליהם כדי להתברך מפיהם, במיוחד בענייני בריאות ופרנסה. המקור לכך מן התלמוד:
:{{ציטוטון|כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר: ({{תנ"ך|משלי|טז|יד|קצר=כן}}) 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה'|{{בבלי|בבא בתרא|קטז|א}}}}.
 
בתורת ה[[חסידות]] יש התייחסות רבה לכוח ברכתו של הצדיק, המשמש כצינור בין הקדוש ברוך הוא לאדם. את שמות האנשים שעליהם מבוקשת הברכה כותבים החסידים על פתק ("[[קוויטל]]"){{הערה|הרשימה כוללת את שמם הפרטי של האנשים ושם אמם, בלי שם משפחתם.}}, אותו הם מוסרים ל[[אדמו"ר]]. בדרך כלל הם מצרפים ל"קוויטל" סכום כסף, המכונה "פדיון נפש". על פי האמונה החסידית, לכסף שנמסר לאדמו"ר יש השפעה סגולית להתקיימות ברכתו.
 
====התרחבות התופעה בימינו====
בימינו התרחבה מאוד תופעת הברכות הניתנות על ידי רבנים. במערכות [[הבחירות לכנסת|בחירות]] נעשה שימוש בברכות רבנים תוך הבטחה לישועה ולפרנסה, כדי למשוך אנשים להצביע למפלגה מסוימת. בעקבות זאת תוקן [[חוק הבחירות לכנסת]], ונקבע בו כי "המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת, בדרך של ... הבטחה להעניק ברכה" דינו [[מאסר]] חמש שנים.{{הערה|סעיף 122 ל[http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/elections_law.htm#18 חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969]}}. ארגוני צדקה מרבים לעשות שימוש בברכות רבנים כדי לעודד תרומות לארגוניהם. נשמעת ביקורת על כך בטענה כי נעשה שימוש מופרז באמצעי זה, ויש בו ניצול לרעה של אנשים בזמן מצוקה.
 
בשנים האחרונות התרבו האנשים המציגים עצמם כצדיקים ומעניקים ברכות תמורת סכומי כסף. על פי ההערכה, "תעשיית הברכות" מגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה.{{הערה|{{ynet|טל רוזנר|מזוז: גם רבנים ומקובלים ישלמו מס הכנסה|3059110|16 במרץ 2005}}}}.
 
===ברכות במסורת היהודית===
בשל כוחה של הברכה, במסורת היהודית יש הזדמניות שונות שבהם נהוג לברך את חברו.
 
ישנה מצווה מן התורה על הכהנים [[ברכת כהנים|לברך את העם]], כיום הזמן לכך הוא ב[[בית הכנסת]] בבוקר - בחזרת שליח הציבור בתפילת שחרית ומוסף.
 
ב[[ליל שבת]] וב[[יום כיפור]] ההורים (או האב) [[ברכת הבנים|מברכים את בניהם]].
אחד הזמנים המיוחדים ביותר הוא לפני הסתלקות מן העולם, כפי שמובא בתורה: בספר [[בראשית]] מובאות [[ברכות יצחק לבניו]] ו[[ברכת יעקב]] לבניו לפני מותם, ובסוף ספר [[דברים]] מובאת [[ברכת משה]] לבני ישראל לפני מותו.
הסיבה לזמנים מיוחדים אלו, משום שאז מתעלים האנשים ומחשבתם טהורה והם מתקדשים בקדושה יתרה, ולכן יש ערך גדול לברכתם באותה עת{{הערה|ספר "אלף למטה", אות ה.}}.
 
נהוג לברך את חברו בעת שיש התחלה חשובה כגון הולדת בן, [[בר מצווה]] או [[בת מצווה]], [[יום הולדת]] וכדומה, מתוך רצון שמה שמתחיל יהיה טוב ומוצלח ומתוך אמונה ש"הכל הולך אחר ההתחלה", במיוחד מיחסים חשיבות לברכה לחתן וכלה, כמובא ב[[מגילת רות]]: {{ציטוטון|וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בַּשַּׁעַר... יִתֵּן יְהוָהה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל...|{{תנ"ך|רות|ד|יא}}}}
גם כאן מקובל שהאב מברך את ילדיו{{הערה|[[קיצור שולחן ערוך]], סימן קמז.}}. המקור לכך מהמקרא הוא מהברכה שברכו [[בתואל]] ו[[לבן הארמי]] את [[רבקה]] קודם נישואיה ליצחק: {{ציטוטון|אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה|{{תנ"ך|בראשית|כד|ס}}}}{{הערה|ספר "תניא רבתי", סימן צא.}}.
 
יש אמונה שיש כוח גדול, כברכת גדולי הצדיקים, בברכתם של החתן והכלה עצמם, ובמיוחד תחת החופה. אחד הטעמים לכך משום שיום החופה הוא יום מחילת עוונות והם נעשים כ"ברייה חדשה", כמובא ב[[תלמוד ירושלמי]]: "חתן מוחלין לו על כל עוונותיו" ([[מסכת ביכורים]], פרק ג, הלכה ב).
דוגמה נוספת לכך היא "ברכת האורח" הנאמרת ב[[ברכת המזון]] על ידי האורח בעבור בעל הבית.